משמעות המילה "ריב" בתנ"ך

משמעות המילה "ריב" בתנ"ך

י', כ"א בשבט תשס"ז

שאלה 1:

בשיעוריך על התפילה, בברכת גאולה, אתה אומר כי "ריב" בתנ"ך הוא מחלוקת משפטית.

איך זה מסתדר עם "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת יְדֹוָד לֵאמֹר הֲיֵשׁ יְדֹוָד בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן:" ? כמו כן בעל "מצודות ציון" מפרש במיכה פרק ו פסוק א כי ריב הוא "ענין ויכוח". כלומר, לכאורה, כל סוג ויכוח, ולא רק משפטי.

גם אונקלוס מחלק: בריב של משפט הוא מתרגם: "ארי יהי דין בין גובריא...". ובריב בני ישראל הוא מתרגם: "וקרא שמיה דאתרא נסיתא ומצותא על דנצו בני ישראל...".

תשובה 1:

ריב הוא ויכוח עם טענות בעלות אופי משפטי, גם כאינן מובאות בפני בית דין. המצודות ואונקלוס לא פירטו את ההבדל בין ריב למריבה, אך אין זה מבטל את ההבדל ביניהם.

שאלה 2:

האם אתה מתכוון כי משמעות הביטוי 'ריב' בפסוק 'ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל' הוא מריבה, או שגם במקרה זה ישנה משמעות משפטית למחלוקת של בני ישראל?

תשובה 2:

גם שם באו בטענות משפטיות כלפי דינו של הקב"ה.