הרב אורי שרקי

ציונות וגאולה

סיכום דברים בדיון עם הרב נויגרשל ופרופ' נהוראי (כנראה משנת תשנ"א)

סוכם ע"י הרב חגי שטמלר - עוד לא עבר את עריכת הרב




1. ארבע גישות לתנועה הציונית

בתחילת דרכה של הציונות המדינית ההרצליאנית היו ארבע גישות:

היו מעט תלמידי חכמים שהתייחסו לתנועה הציונית בשלילה, כאשר הבולטים שבהם היו הרב חיים מבריסק והרבי הרש"ב מליובאוויטש;

היו מעט תלמידי חכמים שהתייחסו לתנועה הציונית בחיוב, ובהם הרב מוהליבר והרב ריינס, כאשר אלה האחרונים בדרך כלל עשו זאת מתוך מבט פרגמטי (זה טוב ליהודים, ואם כבר אז למה לא בארץ ישראל), ואלה השתייכו לתנועת 'המזרחי';

בין לבין היה מחנה גדול מאוד של גדולי ישראל שהתלבטו ולא נקטו עמדה כזו או אחרת, כאשר רובם היו שייכים למחנה 'אגודת ישראל'. (במאמר המוסגר אני חייב לציין כי בתוך אלה לא היה יהודי ספרדי אחד שהתנגד לציונות, שכן היהדות הספרדית מעולם לא פיתחה חרדיות - ודבר זה אומר דרשני).

והיה הראי"ה קוק, שהתנגד לגישת 'המזרחי', מפני שהוא לא ראה בתנועה הציונית רק 'דבר טוב כלפי היהודים' אלא ראה בה את תהליך הגאולה, כאשר הראי"ה קוק, בתור גדול הדור הקודם, הוא זה שלימד אותנו את הלכות הגאולה, והוא זה שראה בתהליך ההולך ומתרקם לנגד עינינו את יד ה' הגואלת אותנו - בניגוד לשלושת המפלגות הקודמות. מכאן נבעו החיכוכים בינו לבין 'המזרחי' כמו גם בינו לבין 'אגודת ישראל'.


2. צריך ללמוד תורה

אני רוצה להעלות רעיון שאולי הוא מהפכני אבל הוא פשוט: כאשר אנו רוצים לדעת מהי דעת התורה בנושא מסויים, צריך פשוט להסתכל בתורה.

בניגוד לכך, כיום הולך ומתקבל מושג חדש בשם "דעת תורה" - שפירושו: אני תלמיד חכם, למדתי הרבה שנים, ואני ראש ישיבה, צדיק ופוסק גדול, ממילא מה שאני חושב - זוהי "דעת תורה".

בניגוד לכך, עלינו לבדוק האם מדובר בדעתו של אדם שהוא אדם גדול בתורה, אבל בסופו של דבר זוהי דעתו שלו, או שבאמת מדובר בדעתה של התורה. לכן, כדי לדון בשאלה כל כך גדולה כמו ערכה של התנועה הציונית ומדינת ישראל, צריך להתבונן ממקורותיה של תורה. הרי התורה שפותרת לנו בעיות כל כך חמורות בחיי היומיום, ולא יעלה על הדעת שהתורה לא תתייחס לשאלה כבדת משקל כמו ערכה של מדינת ישראל.

שמא תאמרו שאני מעיז פניי כלפי גדולי ישראל, שהרי מן הסתם הם בדקו את מקורותיה של התורה, ותוסיפו ותאמרו כי כשם שלרב קוק ישנם מקורות כך גם לגדולי ישראל האחרים ישנם מקורות, זה אומר בכה וזה אומר בכה ו"אלו ואלו דברי אלהים חיים הן" (עירובין יג, ב)? אכן, אבל הגמרא (שם) מסיימת ואומרת: והלכה כבית הלל"...

וכאן עליי לומר דברים חריפים, לצערי, ואינני חפץ לפגוע באף אחד, אך מאחר ומדובר בענייני אמונה - הרי היפך האמונה היא אפיקורסות - ולכן עליי לומר את הדברים בצורה מפורשת:

מתנגדי הציונות, אלו שלא ראו במדינת ישראל את תהליך הגאולה, שאבו את דבריהם מתוך סברות שאינן מתחשבות במקורות התורה, מן הסיבה הפשוטה שאותם גדולי ישראל לא עסקו בסוגיות הללו.

הם פשוט לא התעסקו בשאלות הללו.

השקפת עולם ברורה בסוגיות אלו, המיוסדת על תורת הנגלה ועל תורת הנסתר, על הלכה ועל אגדה, על עיון מעמיק בצירוף רוח הקודש, - דבר זה לא היה קיים אצלם!

הרב ישכר שלמה טייכטל הי"ד, מגדולי הונגריה, כותב בספרו "אם הבנים שמחה" (הסכמות, עמ' כא): "ואודה על האמת ואזכיר את חטאי, שגם בעיני היה לנמאס המפעל הזה של בנין הארץ, מחמת ששמעתי כן מהרבה חרדים סתם, ונשרש בלבי כך ולא התעניינתי בזה כלל כי טרוד הייתי בגירסא בלימוד תלמידים ולחבר חיבורים בגפ"ת ובשו"ת להשיב לכל שואל בדבר ה', ורק אחר שלקינו בגלות החל הזה עיינתי בהלכה זו והאיר ה' עיני שטעות הייתה בידי וביד אשר התנגדו לזה. ואני מודה ואומר, כמו שמצינו בש"ס מרבא ומכמה גדולי חכמינו ז"ל, שהודו ואמרו: דברים שאמרתי לכם - טעות היו בידי, ומודים דרבנן היינו שבחייהו, וברוך השם אני איני חת משום אדם לומר בפומבי דברי אמת שבלבי, כי אני ב"ה שמשתי גדולי וצדיקי עולם ונתגדלתי בין חכמי דור קדושי עליונים אמתיים, וגם למדתי ב"ה מימי נעורי ונשאתי אישה בימי נעורי, כי נתקשרתי עם בת גדול הדור בהיותי בן י"ט שנה, ולא פסקה תורה משלחני מאז עד עתה, ואין אני מבטל דעתי דעת תורה משום גדול או רבי בזמנינו, רק אם יתווכח עמי כדרך משא ומתן של תורה בראיות מדברי חז"ל - אז אודה על דבריו אם יצדקו, אבל לא בסברות כרסיות לחוד".


3. מהי גאולה?

מהי גאולה?

בתורה הביטוי 'גאולה' פירושו שחרור מתחת שלטונו של אדם אחר. כך, למשל, בספר ויקרא (פרק כה) מדובר על גאולת קרקע: "וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה וְהָיְתָה גְּאֻלָּתוֹ עַד תֹּם שְׁנַת מִמְכָּרוֹ יָמִים תִּהְיֶה גְאֻלָּתוֹ, וְאִם לֹא יִגָּאֵל עַד מְלֹאת לוֹ שָׁנָה תְמִימָה" וגו' (ראה שם).

ואכן, הרמב"ם פוסק כדעת האמורא שמואל (ברכות לד, ב) וכותב (הל' מלכים יב, ב): "אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד", כלומר ההבדל היחיד בין גלות לבין גאולה בא לידי ביטוי בעצמאות מדינית בלבד. כך כותב הרמב"ם גם בהקדמתו לפרק 'חלק': "ימות המשיח הוא זמן שתשוב המלכות לישראל ויחזרו לארץ ישראל", ובהל' תשובה (ט, ב): "ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד".

קיצורו של דבר, כאשר התורה וחכמי ישראל דיברו על גאולה - הם התכוונו, ראשית כל, לקיבוץ גלויות וליציאה מעבדות לחירות. כל המשמעויות המיסטיות אותן מייחסים לגאולה הן רק מתלוות לכך.

ואכן, רבי שמעון בן צמח דוראן (רשב"ץ, 1361-1444), מגדולי רבני אלג'יריה, כתב בספרו "קשת ומגן" שהנוצרים חושבים שהנפש יורשת גיהנם ולכן הם מצפים למשיח שיגאל את הנפש, אבל אנו, עם ישראל, שנפשנו נגאלה במצרים, מצפים למשיח שיגאל את הגוף - "ואין המשיח בא אלא להושיע הגופות כדעתינו" (קשת ומגן, ברלין תרמ"א, עמ' 3), כלומר משיח שיוציא אותנו תחת עול הגויים.

אכן, בתוך מושג ה'גאולה' מבחין הרמב"ם בין 'ימות המשיח' לבין 'המלך המשיח', כאשר 'המלך המשיח' זו אישיות פוליטית המולכת על ישראל, אבל 'ימות המשיח' זו תקופה גדולה ורחבה שבה עם ישראל ישוב ויתקבץ אל ארצו ויקים בה את מדינתו.

לפי זה, אם נרצה לכתוב את קורותיו של עם ישראל, נציין:

תאריך לידה - ט"ו ניסן ב'תמ"ח (יציאת מצרים).

תאריך חתונה - ו' סיון ב'תמ"ח (מתן תורה).

תאריך פטירה - ט' מנחם אב ג'של"ח (חורבן בית ראשון).

תאריך תחייה - ה' אייר תש"ח.

מי שדיבר על כך במפורש הלא הוא הנביא יחזקאל ב'חזון העצמות היבשות' (פרק לז) - ראה על כך רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי ג, יא; הגאון רבי אליהו מוילנא, ליקוט הגר"א שבסוף ספרא דצניעותא.

ואכן, להלכה נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים תקסא, א): "הרואה ערי יהודה בחורבנן אומר 'ערי קדשך היו מדבר' וקורע". מתי העיר נחשבת לחרבה ומתי לא? וכותב המשנה ברורה (סק"ב): "בחורבנן - אפילו יושבין בהן ישראל, כיון שהישמעאלים מושלים עליהם מקרי בחורבנן". כלומר, הגדרת החורבן תלויה בשלטון!

קיצורו של דבר, הגדרת גלות והגדרת גאולה - תלויות בשאלה האם השלטון הוא שלטון ישראל או לא.

לכן, אם נראה עיר שיש בה בתי כנסיות ובתי מדרשות ומקוואות ותלמודי תורה אבל היא תחת שלטון גויים - נקרע את בגדינו; לעומת זאת, אם נראה 'עיר ללא הפסקה' שאוכלים בה שפנים וחזירים ועושים בה את כל התועבות אבל השלטון הוא שלטון ישראלי - נברך עליה בשם ומלכות (בפעם הראשונה שנראה אותה).


4. בשביל מה אנחנו צריכים מדינה?

בשביל מה אנחנו צריכים עצמאות מדינית? וכי לא היה עדיף להישאר בקהילות בגלות, לעסוק בתורה ובקיום מצוות?

שמא תאמרו שהמדינה היא כלי חשוב להשיג תקציבים כאלו ואחרים - ודאי המדינה היא כלי חשוב, אבל ראו אלו מחירים נוראים ואיומים אנו משלמים על כך: אינתיפאידה ומלחמות ופיגועים (רחמנא לצלן). לכאורה עדיף להשיג את אותה הקדושה בלי עצמאות מדינית?

ועל כך אומר המדרש (פסיקתא רבתי, לד): "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת" (זכריה ט, ט) - "זה שנקרא מלך שעתיד הוא למלוך על דורות הראשונים ועל דורות האחרונים והקב"ה מכריז להם לכל צדיקי דור ודור אמר להם: צדיקי עולם, אף על פי שדברי תורה צריכים הם עלי, לא יפה עשיתם שחכיתם לתורתי ולא חכיתם למלכותי" וכו'.

והלא אחד משמותיו של הקב"ה הוא "ה' צבאות" - הנזכר לראשונה בתפילת חנה על בנה שמואל (שמואל א א, יא)!


5. האם כיום אנו עצמאיים?

וכי היום אנו עצמאיים, והרי אנו נתונים תחת לחצים בינלאומיים?

כן! לפי ההלכה מדינת ישראל כיום היא מדינה עצמאית ולכן יש לה דין מלכות, כלומר ישות פוליטית אוטונומית הקובעת את סדרי החיים. שכן, להלכה מלך נחשב למלך כאשר יש לו מונופול על הכח הצבאי ועל המטבע - זהו סממן מובהק לעצמאות! כך, למשל, הרמב"ם בהל' גזילה ואבידה (ה, יח) דן בהלכות הנוגעות למלך, והוא מסכם וכותב: "במה דברים אמורים? במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות, שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ וסמכה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים, אבל אם אין מטבעו יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע וכמו חבורת ליסטים המזויינין שאין דיניהן דין וכן מלך זה וכל עבדיו כגזלן לכל דבר". לעומת זאת, לא נאמר בשום מקור הלכתי שעצמאות פירושה אוטרקיה, כלומר מציאות שבה המדינה אינה תלויה בשום גורם חיצוני לא מבחינה כלכלית, לא מבחינה צבאית, לא מבחינה פוליטית, והמלכות עושה 'מה שבראש שלה'... זוהי אוטרקיה, אבל ההלכה אינה דורשת זאת, ולא עוד אלא שבאמת מעולם לא היתה בהיסטוריה מציאות שכזו! אין מדינה בעולם שאינה מתחשבת בלחצים המופעלים עליה ממדינות אחרות! אפילו שלמה המלך, שלכל הדעות היה מלך ולכל הדעות קיים מצות ישוב ארץ ישראל, אפילו הוא היה צריך לייבא זהב מאופיר, סוסים ממצרים, הסחר הבינלאומי היה תלוי באנשי צור וצידון, וכן הלאה. כלומר, אם ההלכה היתה דורשת עצמאות אוטרקית - הרי שגם שלמה המלך לא היה בגדר של מלך...

קחו למשל את מדינת ארצות הברית של אמריקה: מדינה זו תלויה בסחר הבינלאומי שלה בסין, ביפן, באירופה, ברוסיה, וגם מבחינה אסטרטגית היא אינה יכולה לעשות ככל העולה על רוחה מאחר ומדינות אחרות מאיימות עליה, - וכי לארה"ב אין דין מלכות?!

לענייננו, מאחר והשקל הישראלי הוא המטבע החוקי היחיד במדינת ישראל ומאחר וצה"ל הוא הכח הצבאי הבלעדי בעל הסמכות במדינת ישראל - לכן למדינת ישראל ישנו דין של מלכות. (אחרת, אם למדינת ישראל לא היה דין של מלכות, כי אז כל חייל היה בגדר של רוצח, חלילה, וכל המשלם מס הכנסה היה שותף לגזל... כי רק למלכות ישנה סמכות לגבות מיסים ולהוציא חיילים למלחמה).

ש. והרי חלק גדול מהכח הצבאי שלנו נשען על ארה"ב?

ת. וכי ברגע שיש מלחמה - אנו מגייסים חיילים מארה"ב?! וכי אנו נותנים פקודה לחיל האוויר האמריקאי להגיע?! לא! הכח הצבאי שלנו נשען על צה"ל שלנו! אנו אמנם קונים כלי נשק ממדינות אחרות, אבל אין בכך כל בעיה (כשם שאין כל בעיה לאכול את סעודת השבת מחלות שנאפו מקמח שיובא מקנדה...).

אגב, ייאמר ברורות: הסיוע האמריקאי למדינת ישראל מהווה 3% מתקציב המדינה - ותו לא!!! איננו זקוקים באמת לסיוע האמריקאי, ומי שכל כך מעוניין בסיוע הזה אינו אלא היהודים שמאוד מאוד מפחדים מעצמאות מוחלטת...


6. והרי המדינה מלאה בעבירות ובחטאים?

אבל סוף סוף המדינה הזו מליאה בחילולי שבת ובאכילת טריפות ונבילות?

מעניין לציין את דברי ספר הזוהר (חלק א ד, א) הכותב כי בשמיים ישנן כמה וכמה ישיבות, אבל כדי להכנס לישיבתו של משיח ישנם תנאי כניסה: "מאן מנכון די חשוכא מהפכן לנהורא, וטעמין מרירא למתקא, עד לא ייתון הכא", כלומר תנאי הכניסה לישיבת המשיח היא היכולת להפוך חושך לאור ומר למתוק. והזוהר ממשיך ואומר: "מאן מנכון דמחכאן בכל יומא לנהורא דנהיר, בשעתא דמלכא פקיד לאילתא, ואתייקר ואתקרי מלכא מכל מלכין דעלמא, מאן דלא מצפה דא בכל יומא בההוא עלמא, לית ליה חולקא הכא", ובזה רומז הזוהר לדברי התלמוד הירושלמי (ברכות ד, ב; יומא יד, א) על רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא שהלכו בבקעת ארבל וראו את "אילת השחר שבקע אורה", אמרו: "כך היא גאולתן של ישראל, בתחילה קימעא קימעא, וכל מה שהיא הולכת היא רבה והולכת".

לפי זה, הגאולה היא כאילת השחר.

אילת השחר נקראת כך מפני שכאשר מגיע השחר - החושך השחור מתגבר ביותר!

וכך כותב הראי"ה קוק באיגרת תקנ"ה: "בדורנו נתרבו נשמות רבות שאף על פי שהן שפלות מאד בענין-הבחירה, ועל כן הם נגועים במעשים רעים רבים ובדעות רעות מאד ד' ישמרנו, מכל מקום אור-הסגולה מאיר בהם, ועל כן הם מחבבים מאד את כללות ישראל וחושקים בארץ ישראל ובכמה דברים טובים ויקרים מהמדות שהם באים מסגולת ישראל בטבע-נפשם הם מצוינים בהם. ונשמות כאלו, אם יזדקק לקרב אותם מי שאין בו דעה עמוקה של טביעת-עין לדעת לחלק בין הצד הסגולי הפנימי הקדוש, שבהם, ובין הצד הבחירי המקולקל שבהם, שהוא מקיף את נפשם כחוחים וקוצים הסובבים שושנה, הוא יוכל להתקלקל הרבה ח"ו, וללמוד ממעשיהם, ולהדבק בצד הרע שבהם והוא מחוייב להתרחק מהם, והשי"ת נותן בלבבו רצון זה ומחשבה זו ובל שנאה ושל התרחקות, כדי שלא יבולע לו".

ושם: "אבל דור של עקבא-דמשיחא הם יוצאים מכלל זה, שהם כדברי תקוני זוהר 'טוב מלגאו וביש מלבר', והם 'חמורו של משיח' שנאמר עליו 'עני ורוכב על חמור', והכוונה: כמו חמור, שמבחוץ יש בו שני סימני-טומאה, אם כן הטומאה בולטת בו יותר מבחזיר וגמל וכיו"ב, שיש בהם סימן-טהרה אחד עכ"פ, ומ"מ יש בו בפנימיותו ענין-קדושה ג"כ, שהרי הוא קדוש בבכורה ... וכן הן הנשמות של אותם שהסגולה הישראלית לבדה מתגלה בהם בעקבא-דמשיחא, ולהם יש תרופה, אע"פ שיש בהם סרחון גדול, וחושך רב וכבד מאד" וכו'.


7. וכי מי יודע את כוונותיו של הקב"ה?

שמא תאמר: והלא אף אחד אינו יודע את כוונותיו של הקב"ה?!

אכן, אף אחד אינו יודע את כוונותיו של הקב"ה, מלבד מי שכן יודע!

נביאי ישראל וחכמי ישראל כן ידעו את כוונותיו של הקב"ה, מן הסיבה הפשוטה שהקב"ה הודיע להם את כוונותיו, ודברים אלו מופיעים בתורה, בנביאים, בכתובים, בש"ס ובפוסקים, בהלכה ובאגדה. הקב"ה מדבר אלינו, ומי שלא מאמין בזה - הוא אפיקורוס, מפני שאינו מאמין בתורה שבעל פה.


8. מה זה משנה למעשה?

מאי נפקא מינה למעשה אם זו גאולה או לא?

אין דבר יותר מעשי ממה שאדם חושב!

הרי להלכה ישנה הבחנה בין שוגג לבין מזיד לבין אונס, למרות שהמעשה הוא אותו המעשה. אחרת, אם אין חשיבות למחשבה, אז אין מקום לחייב בעונשים כאלו ואחרים ולהבחין ביניהם...

עצמות חייו של האדם באה לידי ביטוי באמונתו ובמחשבותיו!

מי לנו כרמב"ם שקבע עיקרי אמונה ובעקבותיהם חילק בין אדם שיש לו חלק לעולם הבא לבין אפיקורוס שאין לו חלק לעולם הבא.

זוהי שאלת השאלות: ממה אתה חי? כלומר, על מה אתה חושב? על מה אתה חולם בלילה?

אדם שאינו מאמין - מקלקל!

מחשבתו של האדם פועלת יותר מאשר מעשיו.

ובגמרא סוטה (מח, ב): "מאי דכתיב 'כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת' (זכריה ד, י)? מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנן לעתיד לבא - קטנות שהיה בהן שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא". אותם הצדיקים לא האמינו בגאולת בית שני, והגמרא מכנה אותם בשם "צדיקים שאינם מאמינים".

יש, אם כן, נפקא מינה אדירה במה אנו מאמינים ובמה אנו לא מאמינים, כי ברגע שאנו מאמינים - אנו פועלים ומשנים את המציאות!

והאריך על כך בספר "נפש החיים"...


9. מי ערב לנו שלא יהיה חורבן נוסף?

מי ערב לנו שהגאולה הזו היא הגאולה הסופית שאין אחריה עוד גלות וחורבן?

כלל נקוט בידינו:

יאוש = כפירה;

תקוה = אמונה.

אם אתה חושב שריבונו של עולם עשה לנו סיבוב בין העמים במשך אלפיים וחמש מאות שנה והביא אותנו לארץ ישראל סתם כך - אינך מאמין...

אנו נאחזים בדבריו של רב יוסף שאמר (סנהדרין צח, ב) שיבוא המשיח ואזכה לשבת בצל גללי חמורו...