הרב אורי שרקי

בשני יצריך

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", כ"ה בתמוז תשס"ג




האם נטייתו הבסיסית של האדם היא לטוב או שמא לרע? שאלה זו שעסקו בה גדולי המעמיקים באדם ובישראל, נידונה על ידי חכמינו. הם פסקו ששתי הנטיות כאחת שוכנות בנפש האדם. "וייצר - בשני יו"דין, יצר הטוב ויצר הרע" (ברכות). נקודה זו הובהרה היטב ע"י הרב זצ"ל באורות (עמ' קלט-קמ):

"שתי נטיות מתרוצצות היננו פוגשים בנפש האדם, לשתי מגמות מחולפות. נטייה למלא את כל שאיפת הרע, את כל התאוות היותר שפלות, בין מצד החומר בין מצד הרוח, שהן עוד מתרחבות ומסבכות בעוזן את האדם, כקנאה ושנאה וכיוצא בהן."

הרי יצר הרע, והוא הקדום בזמן,

"ולעומתה לא נוכל להתעלם מלראות את שאיפת הטוב, המתגלה לפעמים ברוחו של אדם, שכל העולם כולו כדאי הוא לה, להשכילו ולהיטיבו, ולימלאת אותו חסד אהבה ואורה",

הרי יצר הטוב. בנפש האדם עשויה להיווצר הרגשה של גיהינם מתמיד, מצב שבו שתי נטיות דורשות את השלטון המלא על אישיותו, כך שאם יקבל את עצת יצרו הטוב לעומת יצרו הרע או להפך, יחוש שלא נתן ביטוי למלוא אישיותו:

"אבל כל נטייה חפצה להתגדר בלבדה ולהיות היא השלטת בקרב הלב ומלאה את כל רוח ונפש. והניגוד הזה הוא מרעיש את הלב וממלא את החיים חלחלות, והאדם מתאמץ תמיד איך להשלים בקרבו השלמה פנימית, ובלבד שיחדלו ממנו מצוקות נפשו".

על כן הכרח הוא לכרות ברית שלום בין הכוחות. שני אופנים יש להשלמה זו:

"והשלום מתוכנן ע"י כבישת אחד מן הצדדים בדרך כניעה לצד השני, או - מה שהוא למעלה מזה - בדרך כריתות ברית והתאחדות גמורה, באופן שהצד המנגד נתהפך כולו, עם כל כוחותיו, להצד שכנגדו לחם".

הדרך היותר עליונה, היא לאחד את נטיות הנפש בחוברת אחת שבה כל תביעה של הנפש באה לידי סיפוקה, לשם שמים.