בירור אמת היסטורית ע"פ הכוזרי

כ"ג בשבט תשס"ז

שאלה:

א. בעבר שמעתי באחד משיעוריך על ספר הכוזרי ניסוח שלך (בעברית מודרנית) של כללים שכותב ריה"ל ע"מ לבדוק אם דבר מסויים הוא אמת היסטורית. אם אני זוכר נכון (ונא לתקן אותי אם אני טועה כי שמעתי את השיעור די מזמן) הכללים נוסחו כך:
1. אם קבוצת אנשים מעידה על מאורע היסטורי שהתרחש בזמן שקבוצה זו כבר הייתה קיימת, זה מעיד שהארוע אכן התרחש.
2. ככל שהאירוע המדובר יותר רחוק מהשכל - כך זו עדות חזקה יותר שהוא אכן התרחש.

זכור לי שנתת שני דוגמאות (לחיוב ולשלילה)
1. סיפור טרויה של יוון - שלפי הכלל הראשון הסיפור נכון מכיוון שהיוונים היו קיימים בתור עם בתקופה המדוברת.
2. התיאולוגיה המורמונית - שלפי הכלל הראשון לא נכונה.

עכשיו - בויכוח עם חבר אודות הנושא הוא טען בצדק שלגבי היוונים, טרויה לא הייתה בזכרון הקולקטיבי שלהם אלא בזכות הומרוס שחי כ-400 שנה לאחר האירוע.

ב. ובכלל הוא נתן דוגמה כביכול סותרת: "הניזארים (הכת השיעית שמתוכה יצאה החששיון) מספרים כיצד אחד ממנהיגיהם, סינאן, ריחף באוויר בין מגדלי המבצר שלהם בצפון סוריה - וגרם לצלאח אל-דין להבין שאסור להתעסק איתם. וכן, הסיפור מתרחש מאתיים שנה שנים אחרי הווצרות הקבוצה הזו... השיעים מספרים פלאים אודות ה"העלמות הראשונה" של האמאם ה12 (שאחריה כביכול הוא עוד חזר). כן, השיעים היו קיימים כבר 200 שנה באותה עת."

תשובה:

א. הומרוס לא היה כותב ספר כזה, וגם לא היה מתקבל, אלמלא שהוא מבטא את המושרש עמוקות בתודעה הקולקטיבית של זמנו. אם כן המאורע היה, ולא בכדי כתבו הומרוס.

ב. הכלל הראשון שניסחתי מתייחס לא לקבוצת אנשים כי אם לקולקטיב לאומי. כי לקבוצה יש תמיד מאפיין מגזרי, מה שאין כן תודעה לאומית, שחלה על מכלול של זהויות. עם כל זה, ברור שהחששיין והשיעים בונים את תודעתם הקיבוצית על סיפור מסויים, ואם כן אין ספק שמספרי הסיפור אכן היו קיימים.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)