הרב אורי שרקי

הצדיקים הבהירים (ב)

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", י"ח באב תשס"ב




מדי פעם עושה לנו הקב"ה נס. אמנם מחזק הנס את האמונה, אבל יחד עם זאת הוא נעשה בדרך כלל בצורה הנותנת מקום לחשוד שאיזה גורם טבעי או כישוף הוא שפעל אותו. לפי הרב זצ"ל אין הדבר מקרי: בכוונה הותירה ההשגחה העליונה איזה מקום לספק, על מנת שהאמונה לא תיבנה רק מהנס, אלא שזו תתבסס גם על היסוד השכלי:

"תכלית האמונה האמיתית היא השלמות במעשים ובמידות הבאות לרגלה. והנה הערת השכל היא מעולה מאד, והיא באה גם ללא ניסים, כי אם ההכרה הטהורה ביראת אלוקים וחמדת המידות הטובות וזוהי תכלית מעלת הנפשות. על כן ראתה תמיד ההשגחה האלהית, שיתנהגו הניסים בשעתם באופן שיכשירו את הנפשות להתנדב להדרך הישרה מהערה שכלית. על כן כל מקום שיספיק, יותר טוב שיהיה הנס שלא באופן פלא נפלא, כי אם באופן הקרוב באיזה צד לטבע. שמצד עצמו עדיין ישאר מקום למתלונן לומר שנעשה בלט וכישוף וכיו"ב, כדי שתצא אל הפועל גם כן ההכרה השכלית לעזור לבחור הדרך הטוב והנכון, שהוא דרך ד' שכולו דרכי נועם ונתיבות שלום." (עין איה א, עמ' 46).

אך אחרי שפעלה ההערה השכלית לחזק את האמונה, נוטה הלב הישר לראות בנס את מעשה ה', מה שלא היה כן בלי ההתעוררות השכלית, שאז היה רוע הלב מייחס את הנס למעשה כשפים:

"על כך אליהו ע"ה נשתמש בזה הנס (=של הורדת האש מן השמים) אף-על-פי שהיה מקום לומר מעשה כשפים הוא, כדי שישתמשו ישראל גם כן בהערת שכלם לעזוב דרכי חושך של עבודה זרה, ולשוב לעבודת ד' מהכרה פנימית שהיא שלמות אמיתית ועומדת לעד, מה שאין כן חזרה שתעשה רק מפני מופת שאי אפשר לדחותו בשום עילה, אין הלב משותף בטהרתו, רק מפני החשבון היבש של השכל המכריח, אין לדבר קיימא, על כן בקש שיעזרם ד' לכונן לבבם לאהבת ד' ולהשכיל באמתו, זרק להעתיקם מההרגל הרע של עבודה זרה יועיל הנס של אש מן השמים, וממילא מתוך שיבחרו בטוב בהכרה פנימית, לא יעלה על דעתם כלל מחשבות רעות. לחשוב תועה לאמר שמעשה כשפים הם, כי הדבר שמסכים אל הטוב והיושר וההרגשה הפנימית לצדק ומשרים, מתקבל בלב כל נבון ומבקש דעת" (שם).

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)