ראיון עם הרב על ספרייתו

מוסף שבת של "מקור ראשון", אדר א' תשפ"ב




מאילו ספרים מורכבת הספריה שלך?

ספרייתי מכילה אלפי ספרים שהלכו והצטברו במהלך השנים. מלבד כל הספרות התורנית הקלאסית של כל בן תורה, התווספו ספרים רבים שסיקרנו אותי, בפרט בתחומי מחשבת ישראל ותורת הקבלה, וגם הספרות הכללית, בשני תחומי עניין מרכזיים עבורי: פילוסופיה והיסטוריה. עניין רב יש לי בספרות ציונית-דתית, וגם בהכרת ארץ ישראל. כמו כן, עניין רב יש לי בספרים עתיקים, בפרט הספרות של יהדות ספרד, וגאוותי בספרים שירשתי ממשפחתי, שאינם מוכרים כל כך והם נכסי צאן ברזל של תורת ישראל. מדף של כבוד יש לספרי הרב יהודה ליאון אשכנזי, וגם לספרים שזכיתי לכתוב. אך החביבים מכולם הם המדפים של ספרי הרב קוק ובית מדרשו, משום שאני רואה בהגותו את המפתח להתחדשות רוחנית ותרבותית התואמת את הדרישה לסטנדרט גבוה בדור של גאולה.

מהו המדף הכי קרוב לליבך?

ספרי הרב קוק.

לפי מה נעשה מיון הספרים בספריה?

לפי נושאים.

המלצה ו/או סיפורם המיוחד של ארבעה ספרים מתוך הספריה:

1. "נתיבים נעלמים" מאת יאני אבי-דב, על שליחות בארצות ערב. יש שם פרק מעניין על הקשרים שלו עם סבי ז"ל עייזר שרקי שניהל את העליה הבלתי ליגאלית מצפון אפריקה. תיאור דמותו מרשים ביותר. הספר מהווה עדות לאחדות האורגנית שהיתה קיימת בימי ראשית המדינה בין ההתיישבות הקיבוצית החילונית לבין היהדות הנאמנה לתפוצותיה. הבדלי ההשקפות לא העיבו על הסולידריות הלאומית.

2. ספר "רבי שם טוב גפן, פרקי חיים, איגרות ומאמרים". יש שם מחשבה גאונית של תלמיד חכם ירא אלוקים של אמת, הצופה מסוף העולם ועד סופו. מעניין במיוחד מאמרו על שמות חומשי התורה שזכה להיות מצונזר במהדורה השניה.

3. "ברית שלום - שולחן ערוך לבני נוח". על הספר הזה עמלתי רבות בעזרתם של מספר תלמידי חכמים. אף על פי שהוא קטן בכמותו, טמונה בו השקעה רבה. נעשה בו מאמץ להתאים את התוכן ההלכתי והרעיוני שנכתב במקורו בשפה הרבנית, ולהעבירו לשפה המובנת לבן דורנו. הספר זכה להסכמותיהם של חשובי הרבנים, והוא תורגם לפי שעה בלמעלה מעשר שפות. תקוותי שהוא יהפוך למקור העיקרי לעוסקים בתחום החשוב הזה.

4. "קדיש אחרון" מאת איתמר כהן. עיון בגישות אמוניות בסוגיית "האמונה והשואה". המחבר היטיב לרכז במקום אחד ובתמציתיות את מכלול הגישות שהובעו על ידי יהודים מאמינים בסוגיה הכואבת של השואה. נראה לי שלא יתכן לאמץ עמדה בנושא בלי להתוודע תחילה למה שהמחבר מגולל לפנינו.