הרב אורי שרקי

משא ומתן ולימוד תורה

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", ה' בחשון תשס"ג




החברה הבריאה מורכבת מסוגים שונים של בני אדם: תלמידי חכמים ועמי ארצות, עשירים ועניים, גברים ונשים, עוסקים במושכלות ופשוטי עם, בעלי השראה אומנותית ואנשי מעשה. לפי זה גם מובן שדרישת שקידת התורה נשתנה מאדם לאדם. לא הרי ביטול תורה של תלמיד חכם כהרי ביטול תורה של העוסק במסחר, כי כל אדם לפי מעלת נפשו צריך אופן אחר של יחס אל עניני העולם הזה, ואין לדון מאדם אל חברו. כך מבאר הרב זצ"ל:

"באמת חיוב שקידת התורה אי אפשר להיות ניתן ע"י מדה מצומצמת לכל אדם. שהרי יש לכל אדם רשות להיות עוסק במשא ומתן, ולקנות נכסים וקנינים אפילו יותר מכדי הכרח סיפוקו, ואין בזה משום ביטול תורה." (עין איה א, עמ' 16)

אבל, יש שדווקא חולשתו של אדם תובעת ממנו עיסוק מתמיד בתורה לשם השלמת אישיותו:

"אלא שיש אדם שיש בו תכונות שלפי מדרגת נפשו ראוי לתקנם, ותיקונם הוא דוקא ע"י התורה. כי התורה מכשרת את האדם להיות צדיק וישר. ולפי אותה המדה שמוטל עליו מצד טבע נפשו לתקן את מידותיו, עליו לעסוק בתורה כדי שיתק את עצמו ע"י התורה." (שם)

הסימן המובהק לכך שעליו לשקוד במיוחד על התורה, הוא היסורין הבאים עליו בהתרשלו ממנה:

"ואם הוא מתרשל בזה, אז ההכרח להביא עליו יסורין, שהם ממתקין את המידות. על כן יתלה [את יסוריו] ביטול תורה, שלפי ערך מידותיו ראוי הוא שיאחז יותר בתורה, כדי שיתוקנו המדות הצריכות תיקון ולא יצטרך ליסורין." (שם)

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)