הרב אורי שרקי

ממובל למוביל

(מחשבות בעקבות התפרקות ממשלת האחדות)

"מעייני הישועה", ג' בכסלו תשס"ג




זהו זה. ניתק הקשר בין מפלגת העבודה לליכוד, וכולם מצפים למדיניות חדשה, שתוביל את המדינה לעבר יעדיה. אך האמת מוכרחת להיאמר: מדיניות החוץ והפנים של מדינות בעידן המודרני אינן נקבעות כל כך על ידי אופיו של מנהיג זה או אחר, כי אם בעיקר על ידי הקונסטלציה הבין-לאומית מחד ועל ידי מאזן הכוחות הפועלים בציבור, ואלה לא השתנו בעקבות המהלך הפוליטי האחרון. כך שמדיניות הממשלה לא תשתנה באופן בסיסי, ומה שהיה הוא שיהיה, אך מה שכן עשוי להשתנות, הם התהליכים ארוכי הטווח, המשפיעים על אופיה התרבותי של המדינה, מה שנקבע, בדרך כלל, באופן סמוי, על ידי תהליכים איטיים בחינוך, בגישה ובשינוי, לפעמים בלתי מורגש, בסדר העדיפויות ובשינויים פרסונאלים בעמדות המפתח. זה מה שעומד על הפרק: שנוי פניה התרבותיים של מדינת ישראל. בהקשר זה, יש לתנועה הדתית-לאומית, על גווניה ומפלגותיה השונות, תפקיד מרכזי בקביעת העובדות המשמעותיות בתהליך הזה. עלינו לחדול מלהיות קובעי המזוזות ומשגיחי הכשרות של הציונות הכללית, ולתפוס את תפקיד המוביל מבחינה תרבותית ופוליטית כאחד, לא לבקש תמיד הצדקה מול סולמי הערכים של הדמוקרטיה הליברלית, ובעיקר יש לסמוך קצת יותר על עצמנו. יש בקרבנו כוחות נפש אדירים, המצויים בכל רבדי המרקם החברתי, לאו דווקא במגדל השן של בית המדרש. כל כוחות החיים נדרשים לשם הגאולה, ואם נתעקש לראות בתת-מגזר זה או אחר את חזות הכל, הרי שבכך אנו מודיעים שאין לנו אמון בכוחותינו. אמת, אלה "קצת משתוללים" ואלה "לא למדו מספיק תורה", ואלה אינם תואמים בדיוק את הכיוון האידיאולוגי הצר שלנו" אך כולם יראי ה' הם. את כולנו יש לרתום לעגלת החיים של גאולת ישראל.

מתוך פתיחות הלב ישובו לנו כוחותינו כך שנוכל להטביע על מדינת ישראל את חותמה המתחדש, בכל שאלות החיים המתדפקות על דלתות הכרתנו, ועל דלתות התרבות האנושית בכללה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)