הרב אורי שרקי

מניעות

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", כ"ד בכסלו תשס"ג




אנו חפצים מאוד להוציא אל הפועל את כל הליכותיה של תורה, במקדש, במלכות, בסנהדרין, בנבואה. אך לא תמיד ניתן הדבר, בגלל מניעות חיצוניות ולפעמים גם פנימיות, תחושת אכזבה עשויה למלא את לבנו, שאנו חיים בדור שבו אין התוכנית של עם ישראל מתגשמת. אבל באמת אין הדברים כל כך פשוטים. ישנן הלכות שעל מנת שקיומן יביא ברכה ולא קלקול, צריכים דוקא תנאים מיוחדים:

"והנה כדי למלא במעשה את השלטון הלאומי, צריכים שיהיו כחות האומה בתכלית השלימות". (אגרות ראיה א, כ).

ומאידך, אין לבטל לחלוטין את כל המפעל הלאומי בגלל המצב הירוד:

"אמנם למנעו לגמרי ג"כ לא יתכן, כי האופי הרוחני של האומה הוא ב"ה תמיד חי, ודוד מלך ישראל חי וקיים". (שם).

ועל מנת לווסת את שתי התביעות האלה גם יחד, פעלה ההשגחה העליונה:

"ע"כ זאת היא עצת ד' שהפליא עצה, הגדיל תושיה, שכפי אותו המיעוט שכחות האומה מתמעטים, כן יהיה נגרע כח היכולת. ומניעת היכולת היא לנו לעדה על חפץ ד'. ומניעת החפץ יש לה הרבה דרכים, לפעמים מניעה מעשית, כמו יראת מלכות וכיו"ב, ולפעמים מניעה רוחנית, שמהם גם כן היא המצוה שלא לאמר דבר שאינו נשמע. וכשישנן מניעות כאלה הננו מרוצים בזה, מפני שאגו מכירים שכך הוא רצון ההשגחה העליונה בעיתים כאלה. ואך לזה הננו מוצאים בירושלמי (סנהדרין פ"ז ה"ב), שרשב"י שמח על נטילת הדינים בישראל לשעתם, משום דליתאנן חכים מידן (=משום שאין בנו די חכמה לדון אותם)". (שם)

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)