הרב אורי שרקי

פורים - עד דלא ידע

סיכום השיעור (אדר תשס"ו) - חלק מהסיכום עוד לא עבר את הגהת הרב




אין תיאטרון יהודי!?

רצו לומר שזה בגלל מידת השקר שבתיאטרון. אך למען האמת, יש אצלנו הצגה גדולה, עם שחקנים אמיתיים - והיא מעמד הר - סיני, הכל היה שם אמיתי, לא היה צריך לעשות כאילו, כי הייתה התגלות! הפוך מהיוונים שהמציאו את התיאטרון, הם ציפו בתיאטרון שלהם להתגלות שלא הופיע (התיאטרון היה מאורע דתי - הציגו אלים ורצו שהם יתגלו).

חוקרי התרבות מזהים את הצגות "פורים שפיל" כתחילת התיאטרון היהודי. מפני שבפורים באמת הייתה הצגה גדולה, העדר - הסתר - "ואנוכי הסתר אסתיר" אז החל תהליך חדש בהיסטוריה היהודית - אנחנו בהסתר (תיאטרון). ובאמת במגילה, אי אפשר לדעת, מי הם הדמויות ומה המניעים האמיתיים שלהם גם אסתר לא מגלה מי היא "את עמה ואת מולדתה" או תחבולות של בגתן ותרש.

באגרות שנשלחו יש "גַלוי" לכל העמים ויש "נסתר לכל העמים". א"כ כאן מתחיל "עולם התיאטרון", כי אין אפשרות להתחיל את ההיסטוריה ה"בתר תנ"כית" ללא מגילת אסתר - שהיא הוכחה ואמונה בהשגחה שבגילוי ובסתר. לכן שותים יין - שהוא חשיפת מימדים פנימיים, כאשר הנגלה מאכזב - ולא מגלה לנו מהו טומן בחובו. כמו בהקדמת הרב ל"ריש מילין" - העולם בחוץ מתנדנד, במלחמת העולם הראשונה, לכן הולכים ומתמסרים לחיבור נעלם - נסתר (וכן רשב"י בכתיבת הזהר שהעולם בחוץ מלא הרס ומלחמה - הערת עורך).



איפה ה'?

איפה ה' מופיע במגילה? יש שאמרו שכל מקום שמופיע "המלך" הוא מלכו של עולם ויש שאמרו בראשי התיבות "יבוא המלך והמן היום ". אך יש לומר שה' נמצא באמת בכל המגילה. דווקא בגלל שהוא לא מוזכר, ה' מופיע בכל המגילה מתחילה ועד סוף. כך בספר שמות יש אופן נסתר "זה שמי לעֹלם" - העלם, שם הויה, שלא מבוטא. ויש שם אדנות, שאומרים אותו, יש שני אופני קריאה א-לוהית. מפורש בתחילת מסכת מגילה: "מגילה נקראת", כלומר: מגלים את הנסתר". איך מגלים? בשני סוגי גילוי באלוהות: שם אדנות ושם הוי"ה. ממשיכה המשנה: נקראת ב: יא+יב+יג+יד+טו = 65 =שם אדנות הגילוי. "לא פחות" =י אדר +"ולא יותר" ט"ז אדר= 26 שם הויה הנעלם. זו מהות המגילה, ע"י המגילה מגלים את מה שאי אפשר לגלות בדרך כלל.



פגישה עם ה'

מועדי ה' - מלשון ועד, פגישה.

לפעמים יש פגישה עם הפנים "שלש פעמים בשנה... את פני האדון ה". ויש יותר פנימי "לפני ולפנים" - ר"ה יוה"כ ושמחת תורה - ביוהכ"פ - כהן גדול שהיה נכנס לפני ולפנים ר"ה - בגמרא נאמר על התקיעה שהיא "כלִפְנַי ולפנים דַמִי". ושמחת תורה - נאמר על התורה "יקרה היא מפנינים" ומפרשים "מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים".

ויש שבהם יש מפגש עם הצד האחורי "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני". "לא תשתחווה לא-ל אחר", וכי יש אל אחר?! הפרוש הוא שאסור להשתחוות לצד האחר - ל"סיטרא אחרא". לה' יש גילוי דרך הטוב, לא עובדים את ה' ברע.

אך האמת לאמיתה היא שה' מתגלה בטוב וברע, אך אסור לעובדו ברע. אם אתה עובד את ה' ברע אז אתה אומר שאין הבדל בין טוב לרע, אין חילוקי מדרגות במציאות. באופן הגלוי יש חילוקי מדרגות במציאות, אך בנסתר אין חילוקי מדרגות. לכן אמר מרדכי לאסתר: "רווח והצלה... ממקום אחר".

לא כדאי שיבוא משם הרווח וההצלה.



הגאולה בכל זאת באה דרך המן

את זממו המן לא הצליח להוציא אל הפועל, אך הוא הביא את הגאולה. אמרו חז"ל: "אם אינם עושים תשובה - מעמיד עליהם מלך שגזרותיו קשות כהמן" ואז תבוא הגאולה. יש צד של התגלות ה' דרך הרע שאסור לחשוף אותה בגלוי - אלא בפורים בלבד. כדי להגיע למצב שניתן לדבר על זה בלי להיות אפיקורוס, חייבים להיות שיכורים. 'חייב איניש לבסומי עד דלא ידע בן ארור המן לברוך מרדכי' - יש מקום שזה נכון אך א"א לומר זאת בגלוי. השאלות על מהות הרע ועל איך ה' פועל דרך הרע זה אכן קשה - כמו שאלת 'צדיק ורע לו'.



השאלות מהסוג של משה

הרבי נחמן מברסלב אומר, שאסור לעיין במה שאין עליהם תשובה. "דע מה שתשיב!" - תן תשובה, ואז הוא ישוב. ולמה שאין תשובה, אל תשאל אותם! "כל בָּאֵיהַ לא ישובון!" אין עליהם תשובה. אומר רבי נחמן יש שאלות ללא תשובה כי אין אותיות לתשובה.

אך משה התבונן בשאלות אלו וכדי להבינם. הוא היה צריך להשתמש בכלי אחר - בשתיקה. "שתוק - כך עלה במחשבה לפני". תשובתו של ה' למשה על מותו האכזרי של ר"ע, שהיה צדיק ורע לו. מה הכוונה? - צריך להתבונן, לשתוק, שם יש תשובה, ע"י כך אתה תגיע למחשבה ש'לפני', למחשבה שלפני האותיות. כשישנה השתקה של דרכי התשובה הרגילים, באה הכרה של "מה שעלה במחשבה לפני" - "המחשבות הקודמות לאותיות" (ריש מילין).

ר' נחמן אומר שלמי שיש נשמה כשל משה, הוא חייב לעיין בשאלות אלו ולהציל את הנפשות הטועות מה"שאול", מקום שכולו שאלה וכך ניצלות נשמות שתקועות בשאול שכולו שאלה - ע"י עיון הצדיק בשאלה. משה פועל בדרך השתיקה השתקת הרובד הרגיל של השאלות. משה שותק ושם ב"עד דלא ידע" - "רישא דלא אתידעיי" (זוהר).

ה'פחד יצחק' (רבי יצחק הונטנר זצ"ל) אומר: יש המבין את רבו שמדבר ויש המבין כשהרב שותק - הוא מבין מדוע הרב שותק!, זאת מדרגת משה במדרגה זו אין חילוקי המדרגות. לכן נדב ואביהו שתו ונכנסו לקודש הקודשים, הם רצו לחשוף את ה'עד דלא ידע'. אולם זה היה לפי מדרגתם, אולם מכאן והילך "יין ושכר אל תשת". אותו הדבר לגבי אחשוורוש. הוא לבש בגדי כהונה - כדי להכנס לפני ולפנים. הוא רצה לעשות 'כלשון איש ואיש' - כשמרדכי והמן שהיו המשקים בסעודה.

משה פועל רבות בפורים, ברית מילתו בפורים שכן נולד (מהול) בז' אדר והיום השמיני חל בי"ד באדר.. שלמות צורתו באה לידי ביטוי בפורים. כאשר הוא ירד מהר סיני נאמר עליו: "ומשה לא ידע" למה? "כי קרן אור פניו" – 'כי' במובן של כאשר - הגיע למדרגה זו. ומה עשה? בנ"י פחדו ממדרגה זו - ולכן הם התרחקו ממנו. משה קרא להם והם למדו ממנו את כל מה שאפשר לגלות. ואח"כ שסיים ורצה לשתפם באי ידיעתו, שם על פניו מסווה.

מדוע?

גם את האי ידיעה הוא רצה לשתף - לכן הוא שם מסווה כדי שגם הם לא ידעו. כדי לכפר על עגל המסכה שכיסה על הנסתר. ולכן בפרשת תצווה שמשה לא מופיע - ישנה הדרכה למשה להקריב במשך שבעה ימים את קורבן התמיד העבודה הנסתרת של משה לפני כניסת אהרון ובניו לתפקיד. "את הכבש אחד" - בלי ה"א הידיעה לפני המילה 'אחד', ופירשו, כבש אחד = מיוחד שבעדרו, "ואת הכבש השני" – ב'פנחס'. וב'תצוה' כתוב "את הכבש האחד" מה הכוונה, שמשה לא צריך לקחת מיוחד!? - התשובה היא שאצלו אין הבדל בין הכבשים אין חלוקי מדרגות. בשאלותיו של משה - הַחַלַל הפנוּי - דווקא שם ה' נמצא בעיקר, איפה שאנחנו חושבים שהוא לא נמצא.



מקרה - חג המקרה - פור זה ההפך מההשגחה!

"הדתיים" אומרים שיש חוקיות - והמקרה זה אפיקורסות - האבולוציה לעומת הדטרמיניזם. המגילה מלמדת אותנו, על ההשגחה דרך האקראיות בכל תהליך טבעי יש מידה של חופש ושם "עורמת ה'" (רמב"ם) שם ה' פועל, ה' פועל לפעמים באקראיות זה פורים. ה' פועל גם באקראי.



משה מן התורה מניין?

במסכת חולין שואלים (במסגרת דרשה בביהמ"ד על פורים) משה, המן, אסתר מרדכי מן התורה מניין? משה - "לא ידון רוחי.. בשגם הוא בשר, והיו ימיו מאה ועשרים שנה" – בשג"ם בגמטריא משה. אם אתה רוצה להבין את סיפור המגילה? לשם כך אתה צריך לחפש בתורה איפה 'שמשה נסתר' ומשם תבין מהי המגילה. איפה משה נסתר? בדור המבול! איפה היה משה במבול? - הוא היה במים נסתר המים כיסוי אותו בתוך התיבה אולם בדורו של משה – הוא נתגלה הוא נימשה מן התיבה מן המים "כי מין המים משיתהו".

ולפני"ז הגמרא שואלת מי שמצא קן על ראש אדם, האם חייב בשילוח הקן? ועונה: "ואדמה על ראשו" חייב בשילוח הקן - כדברי המהר"ל, שֶכֶל - נבדל, אך סוף סוף יש לדעת שגם השכל הוא אדמה ולא מגיע רחוק, לא יוצא מהעולם החושי. כל ההכרות הם סובייקטיביות (קנט) אני רוצה להגיע למעלה מזה ולכן "משה מן התורה מניין?" זאת השאלה הבאה בגמרא. שתיית יין עוזרת לגילוי הסוד.

ולמה עוד? לַצְחוֹק!

צחוק זו התגובה כאשר אין אפשרות לשאת את התוכן שאיתו אני נפגש. שמח: זה לאחר שהשגתי השגה. צחוק: צא - חוק, יוצא מהחוק לא יכול לשאת את התוכן איתו הוא נפגש. ועם התוכן הזה אנחנו נפגשים בפורים בשתיית היין השגחת ה' המסתתרת ברע ובטוב. ההשגחה שבתוך הרע והטוב.

משה הוא התלמיד חכם בה"א הידיעה. את הפסוק מספר יונה "איש אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו" מסביר הגר"א - זה תלמיד חכם שעליו נאמר "לא תסור... ימין ושמאל" אצל תלמיד חכם יש מצב שאינו יודע בין ימינו לשמאלו, במדרגתו הגבוהה. ויש סכנה בכך, שלא תבחין בין ימין לשמאל, לכן למעשה ההקשבה לת"ח זה רק למי, שאומר על "ימין – ימין" לו תשמע, כי הוא אינו טועה.

יש סכנה לבית דוד - אהוד בן גרא שמאלי והרג את עגלון, רימה את הציבור. מיהו עגלון אבי רות שורש בית דוד, אצל בנימין יש רצון לבטל את בית דוד, כמו שאול שרוצה להרוג את דוד, והתיקון איש ימיני נשאר בגולה אבל בסוף תיקן ונהיה איש יהודי זוהי מטרתו ממלכת יהודה - בית דוד.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)