תלמידי הגר"א והגאולה

ו' בניסן תשס"ז

שאלה:

איך קרה דבר כזה נורא שכמה מתלמידי הגר"א התנצרו?


תשובה:

הם השתמדו כשראו שבשנת הת"ר לא בא המשיח, כי הם הבינו כך את דברי הזוהר, על פי רבם. אלא שהם לא הבינו שכוונת הגר"א, כפי שמתבאר מספר "קול התור", היא שהחל משנה זו מתחילה הגאולה, כפי שעולה ממבט רטרואקטיבי על המאורעות שהתרחשו מאז, בניית הארץ, התעצמות החכמה בישראל ובעמים, וכפי שעולה גם מדיוק לשון הזוהר. בספרו של מורגנשטרן "גאולה בדרך הטבע", מובאת אגרת של אחד מתלמידי הגר"א מלונדון אל אחד משני המשתמדים שבה הוא מסביר שלפי הגר"א הגאולה תבוא בתש"ח, (כי "אדם" הוא ר"ת של א'דם ד'וד מ'שיח, לאמור שהזמן שבין אדם הראשון ללידת דוד הוא הזמן בין לידת דוד לגאולה, וזה יוצא בדיוק התש"ח. כשאירע המעשה, כתב חכם אחד בעיתון ירושלמי שהדבר היה צפוי מראש, בבחינת "כי בושש משה לרדת" ודרשו חז"ל: "בא שש (שעות) ולא בא, ועבדו לעגל. כמו כן בא שש (מאות - ת"ר) ויש שהתיאשו. וכשם שאז באמת החל משה לבוא, כי קיבל אז את הלוחות והחל לרדת מן ההר, כך בשנת ת"ר החלה הגאולה בחדרי חדרים, ולבסוף נגלתה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)