הרב אורי שרקי

בבואו אל הקודש

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", כ"א באייר תשס"ג




לכל הימים הגדולים בלוח השנה העברי, המציינים אירוע גדול בתולדות האומה, ישנה פרהיסטוריה השייכת ליחידי הסגולה שחשו את ערכם של הימים עוד בטרם נתחייבו כל בית ישראל בחגיגתם. לדוגמא, כבר נהג אברהם אבינו באכילת מצות בחמישה-עשר בניסן, ורק לאחר שנים רבות נתגלתה קדושת היום ביציאת מצרים.

יום שחרורה של ירושלים היה כבר נחוג בבית מרן הרב זצ"ל משום שהיה יום עלייתו ארצה בשנת תרס"ד. וכך הזכיר הרב את היום הקדוש באגרתו מיום כ"ט באייר תרע"ד (אגרות הראיה, ב, רצב):

"ברוך ד', עבר עלינו יום אתמול כ"ח אייר, זה היום הגדול אשר בו זיכנו צור ישראל ברוך הוא, לבוא לארץ חמדתנו, ולראות בעינינו התחלת צמיחת קרן ישעו לעם קדשו."

כמו כן, כאשר הוצע לציין בחג את יום כיבושה של ירושלים על ידי הגנרל הבריטי אלנבי (כ"ד בכסלו), מה שהיווה ראשית ליישומה של הצהרת בלפור, השיב הרב זצ"ל לשואלו (ביום ח' כסלו תרפ"ט):

"הקהל כל כך מדוכא מהמאורעות שבזמנים האחרונים, עד שאין לבו הולך להראות שמחה על הכיבוש הבריטי."

אך לגופו של עניין, קבע הרב:

"הדבר ראוי ונכון מאוד מצד עצמו, לעשות זכר למעשה- ד' הגדול עמנו, ביום המאורע הנכון בכתב בית ישראל." (מועדי הראיה, עמ' תעט).

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)