רב של ישוב, פסיקת הלכות המקום, מנהגי המקום

רב של ישוב, פסיקת הלכות המקום, מנהגי המקום

י"ז בשבט תשס"ט

שאלה:

בשיעור שנתן הרב לספר הכוזרי בשנת תשס"ו אמר שם הרב שהלכה פוסקים לא לפי ספרים, אלא לפי המסורת שבאותו מקום. אז הרב דיבר על כך שאדם שגר במקום מסוים חייב להלכה ולמנהגים של אותו מקום ורב המקום פוסק לו בכל תחום הלכתי. להלן מספר שאלות בנושא:

1. אם יש רב רשמי לישוב, אבל התושבים לא מרוצים ממנו, וגם לא מעט מהם לא פוסקים כמוהו, מי פוסק אז את הלכות המקום?

2. מנהג כמו למנות באצבעות בזמן שקוראים את סימני הקטורת, האם גם דבר כזה לא עושים אם זה לא מנהג המקום? (אני אישית, במהלך חזרתי בתשובה, לקחתי כמה מנהגים קטנים כאלה שנהוגים בתפילה מסידורים ספרדיים, למרות שאני אשכנזי ומתפלל בנוסח ספרד).

3. אם רוב המניין יושב בקריאת התורה, אבל הרב עומד ועוד מספר מתפללים (אותו רב משאלה א), מה הדין? ואם גם הרב יושב, אבל חלק לא קטן מהמניין עומד?

תשובה:

1. רב המקום, אלא אם כן מעבירים אותו ממשרתו. 2. זו לא הלכה ולכן לא מחייב. 3. לפי הרב, כי ביזיון ת"ח חמור יותר.