אמונת חכמים - שו"ת בעקבות מאורעות צפת
כ"ב בתמוז תשע"ה
בעקבות מאורעות הצפון, נשאלתי מספר שאלות:
שאלה: האם התורה לא אמורה לעזור להתגבר על היצר?
תשובה: אכן התורה עוזרת להתגבר על היצר אבל צריכה להיות גם מוכנות לקבל את
עזרתה. חז"ל אמרו: "אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו", ולא אמרו שהקב"ה עושה הכל בשבילו.
ש: האם לאור נפילות חוזרות סביב ענייני קבלה יש מקום לייעוץ עם חכמי קבלה בנושאים אישיים? (כולל קמעות וכו').
ת: האם נאמר שמפני שרופא אחד כשל נאמר שאין להיעזר ברופאים, או מפני ששרברב
אחד קלקל את הצנרת שאין להיעזר יותר בבעלי מקצוע? כך גם השאלה אם לפנות לבעלי קבלה
היא עקרונית ותלויית השקפת עולם ואינה מושפעת ממאורעות קשים ככל שיהיו.
ש: מה תפקידו של רב - מייעץ, מורה, מכוון? הלכה / מחשבה?
ת: תפקידו של רב הוא להודיע את דבר ה' בהלכה ובאמונה ולהיות כרועה לצאנו.
ש: מהי אמונת חכמים בריאה?
ת: אמונת חכמים היא הנאמנות לחכמים, או כלשונו של הרב יהודא אשכנזי: לדעת
שהחכמים הם חכמים. מעולם לא באה הדרכה בתנ"ך או בחז"ל שעניין זה כולל את האמונה
שהחכמים אינם טועים. ההיפך הוא הנכון.
ש: האם יש גבולות שיש לשים בנוגע לקבלת עצות מרבנים?
ת: רב שנותן עצה הינו לעניין זה ככל אדם חכם וטוב שמתחשבים בדעתו. אך אין
חיוב לעשות כדבריו. כך קיבלתי מהרב מרדכי אליהו זצ"ל.
ש: מה בין רוחניות למיסטיקה?
ת: המיסטיקה היא ההנחה שיש סולמות שדרכם יכול האדם להגיע להתאחדות חוייתית
עם הא-לוהות. זו דרכה של האלילות. לעומת זאת היהדות מדברת על קבלה, שכשמה כן היא:
ירידת השפע אלינו.
ש: האם רב שחטא יכול לחזור ולהיות רב?
ת: אם עשה תשובה רבתי ותיקן את דרכיו, יקבל אותו ה' ברחמיו. אך אם החטיא את
הרבים, קשה להשיבו אל משרתו.
ש: מהם נקודות התיקון הציבוריים שיש לתקן כתוצאה מפרשה כזאת?
ת: לפתח לצידה של הערצת החכמים, גם חוש של ביקורת. אין סתירה בין דרישת האמת
ללא משוא פנים, ובכלל זה העמידה על עקרונות המוסר וההלכה, ובין הענווה מול גדולתם
של חכמים וצדיקים.
ש: מה הוא עניין 'דבקות בצדיק' המוזכר בהרבה מקורות - גלויים ונסתרים, והאם הוא תקף גם בימנו?
ת: הדבקות בצדיקים הוא עניין גדול וחשוב בחינוכו של האדם, גם אם השתמשו בו רמאים לרעה.