תורה וסביבתיות
ו' בטבת תשס"ז
שאלה:
א. מה הם המצוות הסביבתיות שהתורה מצווה אותנו?
ב. האם מצוות אלו הם בגדר מצוות בין אדם למקום או בין אדם לחברו?
ג. האם ייתכן מצב שפשיעה של בני אדם במבשאבים הטבעיים של העולם ייגרמו לכך
שהעולם ייחרב?
ד. האם יש לנו אחריות רק למצב הרוחני של העולם או גם למצבו הפיזי של העולם שאנחנו חיים בו?
ה. האם היחס המיוחד - שאין שני לו בעולם - בין עם ישראל לארץ ישראל אינו מחייב שעם ישראל ישמש דוגמא וישקיע מאמץ מחשבה ומשאבים ברמה האישית, החברתית והלאומית בדאגתו לארץ כחלק מתהליך הגאולה?
ו. האם פעילות לשיפור ושמירה על הסביבה היא מצווה שאני חייב בה, מצווה שהיא רשות או סתם מעשה טוב?
ז. האם פעילות סביבתית היא פעילות שניתן לממן מכספי מעשר?
ח. האם עלי לבטל מלימוד התורה שלי או מזמן המשפחתי שלי ע"מ לקחת בקבוקי פלסטיק למחזור או למיין אותם?
ט. האם עלי להפסיד שעות עבודה ע"מ למחזר?
י. אם אני מוגבל בכספים האם עלי לקנות חומרים שניתנים למחזר אם עלותם גבוהה יותר?
יא. אם אני רוצה לקנות כלים שניתן למחזר האם אוכל לממן את ההפרש מכספי מעשר?
תשובה:
א. יש מצוות משום "נוי העיר" במסכת בבא בתרא, כגון הרחקת העצים מן החומה, מיקום המזבלה ובית הקברות וכדו'. כל זה כדי שארץ ישראל תהיה יפה. לפי הפוסקים אין זה נוהג אלא בשעה שהארץ תחת שלטוננו, וגם לא בחו"ל, כדי שהיהודים לא יתאהבו בארץ גלותם. לפי רבי יוסף ן' כספי בפירושו לתורה, מצוות שילוח הקן מכוונת לשמור על עולם החי ולפרנס את ההכרה של שותפות הגורל בין האדם לבין החי.
ב. בקהלת רבה נאמר שהקב"ה אמר לאדם הראשון: ראה שלא להחריב את עולמי. אם כן זה גם בין אדם למקום וגם בין אדם לחבירו.
ג. אכן כן. וכבר אמרו חז"ל שאע"פ שהבטיח הקב"ה שלא יהיה יותר מבול מים, מבול של אש יתכן. וגם שיתכן שטפון חלקי.
ד. "גופא ונפשא חד הוא" - זוהר.
ה. בודאי. הלא עתידים אומות העולם לינוק מהתורה שבציון.
ו. מעשה טוב אך לא סתם.
ז. לא.
ח. כן, אבל אין לזה שיעור.
ט. אין זה הכרחי.
י. ראוי, כי צריך להשתדל שלא להזיק.
יא. לא.