הרב אורי שרקי
קריאת שמע - הפרשה השלישית
הפרשה השלישית של 'קריאת שמע', נקראת: 'ויאמר', או פרשת ציצית, או פרשת 'יציאת מצרים'.
נאמר במסכת ברכות (פרק א משנה ה) 'מזכירין יציאת מצרים בלילות'. משנה זו גם מפורסמת מתוך ההגדה של פסח. מה עניינה של פרשה זו? נאמר בתורה שיש להזכיר את תוכנן של הפרשה הראשונה והפרשה השניה בבקר ובערב, שנאמר: 'ובשכבך ובקומך' (דברים ו,ז). הפרשה שלישית אינה באה מתוך הציווי של 'בשכבך ובקומך', כי אם על מנת לקיים את הציווי של 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך' (דברים טז,ג). יש מצוה בכל יום מימי חיינו, לזכור את יציאת מצרים, וזהו הטעם לקריאתנו את הפרשה השלישית של קריאת שמע - שיש בה זכר ליציאת מצרים.
אך לא נאמר במפורש בתורה, אם יש לקרוא את הפרשה הזאת פעם אחת ביום או פעמיים. החידוש של המשנה במסכת ברכות הוא שמזכירים יציאת מצרים גם בלילות. וזאת מנין לנו? אומרת המשנה: 'אמר רבי אלעזר בן עזריה: 'הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות' - כלומר, חכמים חלקו על הדעה הזאת, וטענו שאין לקרוא את הפרשה השלישית של 'שמע' כי אם בבקר בלבד. 'עד שדרשה בן זומא, שנאמר: 'למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך'. 'ימי חייך' - בא להורות על הימים, ואילו המילה 'כל' - 'כל ימי חייך' - באה להורות שגם בלילה יש לזכור את יציאת מצרים. וחכמים אומרים 'ימי חייך' - העולם הזה, 'כל ימי חייך' - להביא לימות המשיח'. חכמים אינם מסכימים עם בן זומא ועם רבי אלעזר בן עזריה, שיש לקרוא את יציאת מצרים גם בלילה, כי המילה 'כל' באה לדעתם, להורות על כך שיש להזכיר את יציאת מצרים גם לימות המשיח, ולא בלילה.
יש להסיק מכך, שלדעת בן זומא, באופן מפתיע, אין להזכיר כלל את יציאת מצרים לימות המשיח, לא בבקר ולא בערב. וכך באמת נאמר בתלמוד (ברכות יב,ב): 'אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח?! והלא כבר נאמר: 'הנה ימים באים נאם ה', ולא יאמרו עוד 'חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים' כי אם 'חי ה' אשר העלה, ואשר הביא את זרע בית ישראל, מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם' (ירמיהו כג,ח). זו גופא דעתם של רבי אלעזר בן עזריה ובן זומא, שבימות המשיח אין להזכיר כלל את יציאת מצרים. כאן יש לשאול: איפה ראו אותם החכמים שהפסוק הזה מדבר על ימות המשיח? הרי פסוק זה אינו מדבר אלא על קיבוץ גלויות והפסקת שעבוד מלכויות - כלומר עצמאות מדינית?!
מכאן אתה למד, שלדעת החכמים ימות המשיח מתאפיינים דווקא בשתי תופעות אלה: בקיבוץ גלויות ובעצמאות מדינית, וזה עיקר עניינה של התקופה הנקראת ימות המשיח, כלומר - תקופתנו. המלך המשיח, שיבוא במהרה בימינו, הוא מציאות אחרת, הוא שלב אחר בגאולה.
' אמרו לו: 'לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו' - כלומר לכל הדעות גם לדעת החכמים, שאומרים שלעתיד לבוא יש להמשיך להזכיר את יציאת מצרים, על כל פנים ברור שהגאולה האחרונה - השחרור משעבוד מלכויות - העצמאות המדינית, עולה בערכה על יציאת מצרים.
יוצא שלכל הדעות, מתוך ההלכות הקשורות לפרשה השלישית של 'קריאת שמע', אנו למדים שתקופתנו, עולה בערכה, בעוצמתה ובחשיבותה, על יציאת מצרים. אך לא תמיד אנו מרגישים כך. נראה לפעמים שתקופתה של מדינת ישראל, היא תקופה אפורה, קטנה, ואילו תקופת יציאת מצרים מרחוקה מופיעה כמלאת ההוד והתפארת. על כך כבר אמרו חכמים: 'אין בעל הנס מכיר בניסו' (נדה לא,א). רק בעוד כמה דורות יוכלו נכדינו ונינינו לראות שתקופתנו גדולה היתה מיציאת מצרים ועולה עליה.
יהי רצון שנכיר כולנו בגודל תקופתנו ומתוך כך נגיע להשלמת גאולתנו.