שמונה עשרה - ברכת רפואה

הרב אורי שרקי

שמונה עשרה - ברכת רפואה

ברכת "רפאנו" היא השמינית בברכות של השמונה עשרה. אין המיקום הזה מקרי, הלא ידוע שהמספר שמונה, כפי שהסביר המהר"ל מפראג במספר מקומות במשנתו, מציין התגברות על הטבע. הטבע שנברא בשבעה ימים מצוין תמיד במספר שבע, וכל התגברות על הטבע שייכת אל מספר שמונה. כמו כן גם הרפואה היא מין התגברות על האנטרופיה הטבעית, על הנטיה של ההוויה ליפול. ואילו הרפואה מוסיפה עוצמה לדחף החיוני המתעלה מעל הטבע. על כן ברכת רפאנו מופיעה במקום השמיני, כראוי לה.

ולא עוד, אלא שידוע מדברי הרמב"ם, בהלכות דעות (פרק ד הלכה כ), שאם האדם היה נוהג בכל הליכותיו כשורה, לא היה חולה לעולם, או רק לאחר ימים רבים, ולמעט זמן, ולא הייתה נצרכת לכאורה רפואה, אלא עבור דבר אחד בלבד, והוא לרפא את האדם מברית המילה. כי ברית המילה היא מעשה של מצווה שאנו יוזמים, ובו אנו גורמים למעין חולי הדורש רפואה. גם המילה המציינת אותנו מכל העמים, המראה שאנו משנים אפילו את הטבע הגופני שלנו, נעשית ביום השמיני, משום שהיא התעלות על הטבע. גם מצד זה מתאים שברכת "רפאנו" בוודאי תהיה במקום השמיני.

אנו מבקשים 'רפאנו ה' ונרפא'. דבר זה תמוהּ. הרי ברור שאל ה' אנחנו מדברים בתפילה?! מה, הצורך לציין שוב את שמו?! למשל: בברכת 'ראה נא בעניינו' אנחנו לא אומרים 'ראה נא ה' בעניינו' - אלא 'ראה נא בעניינו', וברור שאל ה' אנחנו פונים. אלא שיש כאן כוונה מיוחדת לענות על השאלה: אם אדם חולה לכאורה שילך לרופא, ומה לו להטריד את ריבונו של עולם כדי להירפא? אלא שכשהרופא מרפא, אמנם הוא מרפא לשעתו, אך אין הבטחה שהמחלה לא תחזור לעולם. מה שאין כן אם ה' הוא הרופא, אנחנו מובטחים. רפאנו ה' ואז ממילא ונרפא, ולא תשוב המחלה לעולם.

' הושיענו ונִוָּשֵעָה' מה הצורך בבקשה הזו? אנחנו מבקשים שתי רפואות: רפואת הגוף ב'רפאנו' ורפואת הנפש ב'ונושעה'. גם זאת רפואה שהאדם זקוק לה. אך מה המוטיבציה של בקשת הרפואה, שמא האגואיזם - האינטרס האישי של המתפלל, שסובל ממכאוביו, ולכן חפץ בבריאותו? על זה אנו אומרים לא כן, 'כי תהילתנו אתה'. הצורך ברפואה נובע מזה שנוכל להלל אותך. כל זמן שאדם חולה אין הוא יכול לעבוד את ה' כראוי, אין הוא יכול להתפלל, אין הוא יכול לפעול למען קידוש שמו הגדול לעיני עמים רבים. לכן אנו מבקשים שהקב"ה ירפאנו, שאם לא כן, תוכניתו כביכול היא זו שתתעכב, האינטרס כאן הוא אינטרס א-להי, לא אינטרס פרטי, של המתפלל.

יש נוסחאות שבהן נוספה רשימה של בקשות 'והעלה ארוכה ומרפא לכל תחלואינו, ולכל מכאובינו, ולכל מכותינו'. אלה הם פירוטים של נזקי המחלה - המכה, היא המכה כפשוטה, החיסרון שבגוף, שעליו אנו מבקשים 'רפאנו ה' ונרפא'. המכה מחסירה מן האדם דבר. המכאוב הוא המכאוב הפיזי המתלווה אל המכה, גם עליו אנחנו מתפללים, והתחלואים הם ההשלכות הנפשיות שיש מהמכאוב ומהמכה.

' כי א-ל רופא נאמן ורחמן אתה' או 'רחמן ונאמן'. בדרך כלל רופא הוא או נאמן או רחמן. אם הוא נאמן אל הצרכים של החולה, הרי שאסור לו לרחם על החולה, ועליו להאכילו גם תרופות מרות, ולדאוג למשטר קשה לפעמים. ואם הוא רחמן, הרי שלא ידרוש יותר מדי מן החולה אך לא יהיה נאמן. רק ריבונו של עולם, רפואתו - היא גם רפואה של רופא רחמן, וגם רפואה של רופא נאמן.

רפואה שלמה לכל הזקוק לרפואה בעם ישראל.