שמונה עשרה - ברכת השבת משפט

הרב אורי שרקי

שמונה עשרה - ברכת השבת משפט

ברכה זאת היא תפילה מיוחדת, שבה אנו מבקשים שהקב"ה ישיב אלינו את כוח המשפט הקדום, כפי שהיה בימי קדם, החל בימי משה רבינו, ושאבד מאתנו במשך הזמן. זאת היא בקשה  לקוממותה של הסנהדרין, השבת הסמכות המרכזית שא-להים שוכן בה, בכל ענייני ההלכה וההדרכה הרוחנית בישראל בכלל.

כמובן אין כאן כוונה חס וחלילה לפגוע בדייני ישראל, שבכל הדורות, שאמרו את הברכה זאת יחד עם כל בית ישראל במשך כל הדורות. הם לא נפגעו מזה שאמרנו 'השיבה שופטינו כבראשונה', משום שאין כוונתנו בתפילה זו לבקר את הגינותם ואת צִדקוּתם של דיינינו, כי אם תפילה לשיבת המעמד הקדום של המשפט בישראל - כלומר הסנהדרין בלשכת הגזית. אנו מתפללים שהמשפט העברי, ישוב לכל תקפו הקדום. שהרי ללא סנהדרין וללא סמיכה אין אנחנו יכולים לדון בכל דיני התורה, ואין הדין הרבני - הדין התורני- מתפשט, כי עם על חלקה מצומקת ביותר של תחום ההלכה: הלכות אישות, קצת דיני ממונות, אך אין התורה עסוקה במשפטי המדינה, במשפטי החברה והתרבות בכל שלמותם. על כן אנו מבקשים 'השיבה שופטינו כבראשונה'.

בקשה זו מופיעה, על רקע מילוי הבקשה של הברכה הקודמת, 'תקע בשופר גדול לחרותינו', שכן אי אפשר שישוב המשפט על כנו בשלמות, אלא אם כן עם ישראל נתון במסגרת עצמאית מבחינה מדינית ומשפטית. שאם לא כן, כל פעילותו המשפטית, גם אם יקבל אוטונומיה משפטית מאומות העולם, תהיה בסופו של דבר שתולה על גבי מערכת ערכים ומשפט שאינם שלו. רק אחרי שמתקיימת בקשתנו לשיבת העצמאות המדינית, דווקא אז, יכולים אנו לצַפּוֹת לשיבת המשפט כבראשונה.

'החפץ חיים' מעיר על כך שראשי תיבות משכ"ן הם כסדר הגאולה: מלך, שופט, כהן ונביא. אלה הם ארבעת המוסדות של החברה הישראלית הבריאה. אנו זקוקים למלכות תחילה - לשיבת העצמאות, כדי שאחר כך תבוא השי"ן של המילה משכן - השופט. ורק לאחר מכן ישובו אלינו עבודת המקדש - הכהונה וגם הנבואה. אז ישכון הקב"ה בנו במילוי השם 'משכן'.

אנחנו מבקשים שהקב"ה ימלוך 'אתה ה' לבדך', ולא על ידי מסכים. כי כל מוסד שלטוני או משפטי, למרות יעילותו מהווה בסופו של דבר מסך בפני היחס הישיר בין הנברא לבין הבורא. אנחנו חפצים במערכת משפטית ושלטונית, שלא תהווה מסך כזה, כי אם כזו שעל ידה יהיה גלוי שהקב"ה הוא ה'שוכן בעדת א-ל', הוא 'בקרב א-להים ישפוט' (תהלים פב,א). זאת, על ידי זה שתאוחדנה המידות. האידיאל המוסרי של איחוד המידות מיוחד דווקא למשפט הישראלי, והוא המכונה בברכתנו כאן 'צדקה ומשפט'. בדרך כלל מערכות משפט מסוגלות לעשות רק אחת מן השתיים, או לעשות צדקה - זאת אומרת ויתור, או לעשות משפט כלומר האמת. ובכל מקרה אחד משני הערכים האלה נפגע.

ואילו האידיאל המוסרי של עם ישראל, הוא מערכת משפטית שבה יבואו בבת אחת לידי ביטוי גם הצדקה וגם המשפט, וזהו הסימן לכך שרבונו של עולם הוא השוכן בתוך מערכת המשפט, שתתחדש בקרוב בעזרת כולנו ובעזרת ה