נצבים - איזו תשובה?

הרב אורי שרקי

נצבים - איזו תשובה?

מתוך הספר "350 מילה"

פרשת ניצבים, ובכללה פרשת התשובה, נקראת תמיד בסמוך לימים הנוראים. נתבונן במהלך התשובה של עם ישראל המבואר בפרשה:

"והיה כי יבואו עליך, כל הדברים האלה... וַהֲשֵׁבֹתָ אל לבבך, בכל הגויים אשר הדיחך ה' א-לוהיך שמה: ושבת עד ה' א-לוהיך, ושמעת בקולו, ככל אשר אנכי מצווך היום" (ל, א-ב).

לא נאמר בכתוב שנשוב לקיים את מצוות ה' כי אם שנשמע בקולו.

לאחר מכן עוברת התורה באופן חד לנושא אחר:

"ושב ה' א-לוהיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים, אשר הפיצך ה' א-לוהיך שמה" (ג).

זו ציונות.

ואז נאמר:

"ואתה תשוב, ושמעת בקול ה', ועשית את כל מצותיו, אשר אנכי מצווך היום" (ח).

התורה מדברת פעמיים על תשובה, כשבין הפעם הראשונה לשנייה היא מדברת על שיבת ציון.

כפי שמלמדים רבנו יצחק עראמה, רבי יהודה חי אלקלעי, ורבנו הרב צבי יהודה הכהן קוק, התשובה הראשונה מכוונת לשיבה אל ארץ ישראל ולא לקיום המצוות. "ושמעת בקולו": אתה תשמע לקול ה' הקורא לך לשוב אל בריאותך הלאומית. רק אחרי שיבת ציון ותהליך ארוך של משברים ועליות, תקיים גם את מצוות התורה ותשוב בתשובה פרטית דתית.

מכאן שיש שני סוגי תשובה: יש תשובה לאומית שעניינה להשיב את האומה אל עצמה, אל ארצה. ויש תשובה פרטית שאינה אלא תוצאה של העמקה בערכה של התשובה הלאומית, ולא לעומתה. ומכאן זהירות גדולה צריך לנקוט כל מי שרוצה לשוב אל קיום המצוות, שלא יחדל מהתשובה הכללית הציונית, חלילה. תשובה פרטית של קיום המצוות, מתוך העמקת ערכה של התשובה הלאומית דווקא היא שמביאה לידי כך שלא ישוב אדם עוד לכִּסלה.

"ומל ה' א-לוהיך את לבבך ואת לבב זרעך" (ו).

מכאן ואילך כבר אי אפשר לשוב אל החטא, להשיב את ערלת הלב.

ומכאן ללימוד גדול על ערכם של החיים, ועל ההתמודדות עם מערכת הטוב והרע שעומדת ביסוד התשובה:

"החיים והמוות נתתי לפניך" (יט).

אצל המיסטיקנים הנטייה הטבעית היא דווקא לבחור במוות, בדבקות באלוהים מתוך עזיבת העולם הזה. ואילו התורה מחדשת לעומתם: "ובחרת בחיים". ומדוע? "למען תחיה אתה וזרעך", כדי שיהיה המשך לדבקות הזו בתולדה האנושית: "לאהבה את ה' א-לוהיך לשמע בקולו ולדבקה בו כי הוא חייך ואורך ימיך" (כ). ובאיזה מקום? "לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיך", שתאריך ימים בארץ ישראל ותתיישב בה בכל מלוא רוחב גבולותיה.