ספרות ותחיה

הרב אורי שרקי

ספרות ותחיה

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", פרשת שמיני, תשס"א

יחד עם התחיה המדינית בישראל, החלה גם תחיה תרבותית, שהביטוי המרכזי שלה בראשית הציונות היה הספרות העברית החדשה. מרבית הסופרים היו פורקי עול ולפעמים גם עוינים למסורת ישראל. הספרות החדשה עוסקת בענייני חול. וגם בשמרי החיים, בטומאה. על רקע זה כתב הסופר הדתי אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' המכונה אז"ר, בקובץ "הניר" שבראשו עמד הרב קוק, את השורות האלה:

"דרישתי מהספרות העברית איננה דומה כלל לדרישתי מהספרות הכללית, אז אני רוצה לדעת פוליטיקה, סוציולוגיה, ושאר העניינים המניעים את רוח האנושיות. שם אני בן אדם ככל בני האדם "ואין דבר אנושי נעדר ממני, אבל בשעה שאני בכנס להיכל ספרותנו, אז אני חולץ את נעלי, כי אל היכל הקודש אני רוצה להיכנס. פה אני רוצה למצוא פתרון לא לשאלות זמניות, אלא לשאלות נצחיות, הנוגעות לפנימיות נשמתי."

תגובת הרב היתה נחרצת:

"יותר מדאי, אדוני מחקת את הסאה, בדרישתך מאת ספרותנו שתהיה מוקדשת רק לשאלות נצחיות. קשה היה לי להאמין שדברים כאלה, הנטולים מן החיים יצאו מפי איש משכיל היודע את העולם ואת החיים שכמותך, אבל מצאתי את הסיבה של מחיקה זו ב"טומאה הרצוצה" של הגלות שעודנה מפרכסת בתוך נשמתך.

...אבל לא לצמצם את הספרות שלבו רק בהיכל הקודש כאשר אמרת, כי אם להרחיב את גבול הקודש גם על כל חיי החול ועל כל דרישותיהם ועל כל המדעים הנדרשים להם." (מאמרי הראיה עמ' 504-506)