הרב אורי שרקי

חירות ואור - הרב קוק על חודש אייר

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", ז' באייר תשס"ג




חודש אייר נתגלה בדורנו בכל קדושתו. מחד גיסא קדושת החירות המדינית, כהמשך לחירות הראשונה בחג הפסח, ומאידך גיסא קדושת האור המקדשי-ירושלמי, הנמשך לנו מהארת מתן תורה, המשתלם בהר המוריה שנעקר ממקומו ונח על הר סיני.

תכונתו של חודש אייר כמקבץ בקרבו את שתי הקדושות, נצפתה כבר על ידי מורנו הגדול הרב זצ"ל בעין איה (שבת ב 185-186):

"הזמן, יש לו תכונה עצמית (ערך מצד עצמו) ותכונה אמצעית (בתור הכנה, אמצעי, למטרה מעבר לו). תכונה עצמית מצד אותם ההופעות והרווחים, העדונים והענוגים של הזמן ההוא בעצמו, והאמצעית היא מצד אותו התוכן שזה הזמן מכשיר ומכין למדרגה יותר עליונה ומלאה מזו שהוא בעצמו מוכשר לזה, בנקודה העמדתית, בחוגו המיוחד לו".

משום כך, החודשים בעלי ערך עצמי מלאים, ואלה המשמשים כמעבר, חסרים:

"בחדשים מתואר הדבר בתיאור החודש המלא והחסר. המלאות מורה על הרחבת הזמן מצד תוכנו העצמי... והחסר מורה יותר על תכונתו האמצעית".

חודש אייר ראוי הוא לשני התארים:

"אותו החודש הממציע בין הופעת יציאת מצרים להופעת מתן תורה, מצד יחושו אל הגודל שבאלה המעמדים יש לו תואר שביל ממציע... שלעומתו מצטייר תיאור החוסר בחודשים. אבל יש עוד אופן באמצעית שהיא מטרה לעצמה... כח מורכב שמכשיר לקלוט שני אורות".

"הקנין של יציאת מצרים הוא קנין האופי העצמי שבחירות האומה... והתכונה של מתן תורה הלא היא אותו האור האלוהי. שראוי להיקלט רק בהיות העצמות הישראלית. כבר משוכללה ומוצאה לאור. החודש האמצעי ירח זיו, הוא אשר קלט את ההכשר המורכב של העצמות הטיפוסית הישראלית, והקליטה העליונה של אור התורה... ומתוך אופיו המיוחד... יש בו גם כן משום תוכן עצמי מורכב, שעל כן "אייר דההיא שתא עבורי עברוה [=אייר של שנת יציאת מצרים, מעובר היה] ".

מה גדול הוא החזיון המתאים את אייר של דורנו עם אייר של גאולה ראשונה!