התייחסות לרבנים חרדים

כ"א בשבט תשס"ז, ד' באדר ב' תשס"ח



שאלה 1:

1. איך אנחנו אמורים להתמודד עם דיעותיהם של רבנים גדולים (כגון החזון איש, הרבי מבריסק, הרב שך, הרב עובדיה ועוד) שלמדו ומכירים את כל הש"ס והפוסקים ושדגלו בדיעות שקשה לעכל כנגד הציונות ופעולותיה וכן דברו כנגד הרב קוק ותלמידיו שצעדו בעקבותיו? בכל מיני מצבים אני עומד נבוך: האם לומר שרב פלוני טעה או לא הבין כראוי מקור זה או אחר או שאני הוא הטועה ושמא לא הבינו רבותיי כראוי?!

2. קשה לי רגשית לקבל זאת גם אחרי שקבלתי תשובות לשאלתי זאת, לא נחה דעתי ותמיד אני מרגיש לא בטוח לחלוטין לאמר את דעתי מול רבנים חרדים גדולים שיוצא לי לשמוע אותם בכל מיני מצבים. לדוגמא, אני שומע אנשים שאומרים "מי אתה שתחלוק על ילקוט יוסף מפורש? אתה יודע מי זה הרב עובדיה יוסף?! אין אחד מרבותיך שמגיע לשיפולי גלימתו!!! וכדאי לך להיזהר בלשונך!!!


תשובה 1:

1. א) על היחס של גדולי ישראל לרב קוק עיין ספר "אגרות לראי"ה" בהוצאת מכון הרצי"ה ותופתע לטובה.
ב) לגופו של עניין, דרכם של כל חכמי ישראל לאורך כל הדורות לפסוק הלכה או דעות על פי ראיות בלבד, ולא על פי הרושם שפועל גדול זה או אחר על הנפש. כך למשל אנו פוסקים הלכה בניגוד לדעתם של גדולי עולם שאנו עפר לעומתם, כהרמב"ם ורש"י, היכן שהכריעו הראיות נגד דעתם. וכן הוכיח בהרחבה הגר"ע יוסף בשו"ת יחוה דעת בעניין שיעור חלה, עיי"ש.
ג) מלבד זאת, יתכן ודעה אמיתית אינה מתקבלת על דעתו של חכם וצדיק, משום שאינה תואמת את שורש נשמתו. שמע את הקלטת שלי על "סומכין גאולה לתפילה".

2. יצויין שספר ילקוט יוסף איננו להגר"ע יוסף כי אם לבנו הרב יצחק יוסף, ובמספר מקומות הוא פוסק בניגוד לדעת אביו. כששאלו את הגרע"י על כך, ענה שגם בנו ת|"ח ויכול לחלוק עליו. ומינה תדון לכל ת"ח שרשאי ומחוייב לחלוק אפילו על גדולים ממנו כשיש לו ראיות מכריעות. אמנם אין אנו זקוקים לכל זה, מאחר ומרן הרב קוק היה גדול הדורות האחרונים.



שאלה 2:

אחרי שאני שומע הרבה משיעורי הרב קשה לי להבין מה צריך להיות היחס לחרדים ולרבניהם. האם יש לכבד את התורה שהם לומדים? או שמא הדבר דומה לביקורת התלמוד שלהחילונים רק בצורה אחרת? מי שכופר בלאומיות ובגאולת ישראל של היום אינו נחשב לכופר בתורה? (אני חושב שהרב צבי יהודה כותב ב"שיחות תלמוד תורה" שהיחס אל גדולי התורה הכופרים בגאולה צריך להיות עם הרבה כבוד על אף דעותיהם).


תשובה 2:

יש לכבד כל תלמיד חכם, גם אם טועה.