הרב אורי שרקי

נצבים - שלש תשובות

אלול תשע"ו




שלושה מהלכי תשובה אנו מוצאים בפרשתנו. האחד, השיבה לארץ ישראל, שעליה נאמר "ושבת עד ה' א-לוהיך ושמעת בקולו" (ל,ב). ומנין שזו שיבה לארץ ישראל דווקא? ממה שנאמר בעקבותיה "ושב ה' את שבותך". כלומר, שה' שב יחד עם שיבתנו. כך גם יש לדייק ברש"י שכתב שהכתוב מתאר את חזרת השכינה עם קיבוץ הגלויות. "ושב וקבצך מכל העמים". (כך גם אצל רי"ע בעל העקדה, הרב יהודה אלקלעי והרב צבי יהודה קוק).

המהלך השני הוא השיבה אל קיום המצוות בעקבות שיבת ציון: "ואתה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית כל מצוותיו" (ל,ח). מכאן שעד החזרה לארץ ישראל אין קיום המצוות נחשב כל כך, כי אין המצוות אלא בבחינת "הציבי לך ציונים" (ספרי ורמב"ן). גם יחזקאל הנביא פירט את המהלך הזה יותר: "והבאתי אתכם אל אדמתכם... וזרקתי עליכם מים טהורים... ועשיתי אשר בחוקותי תלכו". גם מפורש בדבריו שדור בוני הארץ אינו מצטיין בדתיות, משום שהוא עדיין מבקש ולא מוצא עדיין את רוח ה': "ואת רוחי אתן בקרבכם".

מהלך התשובה השלישי מעמיק עוד יותר: "כי תשוב אל ה' א-לוהיך בכל לבבך ובכל נפשך" (ל, י). נראה שכוונת ההדגשה של "בכל לבבך" היא בכל חלקי עמך, כמו שמצאנו שמשמעות הציווי הזה אצל היחיד היא "בשני יצריך", כך פה הכוונה שאין דעת ה' אמיתית כל עוד לא נפגשו לבבות כל חלקי האומה עד כדי להבין שיש לכל אחד מה לתרום להשלמת דעת ה'.