הרב אורי שרקי

לנבוכי הדור - פרק ב'

סיכום שיעור 2 מסדרת השיעורים תשע"ט - עוד לא עבר את עריכת הרב




פרק ב'

"החכמים הראשונים ז"ל, כרבי סעדיה גאון והרמב"ם, כשראו שנתרבו ספרי מינים בעולם, והוטלו בלבבות סערות ודעות משובשות בשרשי התורה..."

רבי סעדיה כותב בהקדמה לספרו "אמונות ודעות" מעין הדברים הבאים: 'מדוע אני כותב ספר זה? כי אני ראיתי הרבה בני אדם כמו אוניה מטורפת בלב ים סוער, שהרבה דעות מבלבלים אותם. לכן באתי לעשות קצת סדר'. אפשר לומר שהמוטיבציה של רבי סעדיה גאון הייתה מוטיבציה רגשית.

"...השתדלו הרבה להוציא את הנבוכים ממבוכתם והישירו את הדרך לפני בני הדור, להורותם שאין המושכלות האמתיות יכולות לסתור שרשי התורה חלילה, ולא דבר אחד מדבריה,..."

זה במיוחד נכון לגבי ההקדמת של הרמב"ם ל"מורה נבוכים".

"...כי אם לפעמים נתחכם על ידי דרכי הדרישות לעמוד על עמקה של תורה, ותחשב זאת לנו לצדקה שנזכה לעמוד על נקודת האמת בהבנת התורה".

זה דבר קלאסי. הרמב"ם ורבי סעדיה עבדו על זה הרבה.

"והנה, מזמן הראשונים ז"ל עד דורינו זה נתרבו הדעות,..."

יש דעות שקודם בכלל לא העלו אותן על הדעת.

"...והידיעות החדשות שנתרחבו..."

יש ידיעות חדשות במדע, בגאוגרפיה וכו'.

"...נגעו לפעמים גם כן בנחלת האמונה, עד שלהבלתי מעמיקים ימצא עוד מקום לנבוכות חדשות (מה) שלא יספיקו להן ההישרות הראשונות, כי בזמן ההוא עוד לא נודעו הסיבות המביאות לידי דרכי הנביכה החדשות".

למשל, עד המאה ה-19 לא חקרו בכלל תת-מודע. בסוף המאה ה-19 התחילה גם התפתחות של הלוגיקה החדשה.

"על כן, זאת היא חובת חכמי דורינו האמיתיים, לצאת בעקבות רבותינו הראשונים לדאוג בעד הנבוכים, ולהרחיב ידיעתם במצב החכמות כפי אורחות הדרישות החדשות,..."

זאת אומרת שרבנים צריכים לדעת גם מה המצב של ההתפתחויות והפילוסופיות בדורות האחרונים. זה חלק מעבודת הקודש שמחייבת את מי שצריך להנהיג את האומה.

לפי זה, יש שאלה גדולה. הרבה פעמיים אומרים: "אל תיתן לקרא את הדברים האלה לבחורי ישיבה" - אז למי כן? אם תלמידי הישיבות אמורים להוות את שכבת ההנהגה הרוחנית של הדור, ואתה אומר שהם לא יכולים לעמוד בלחץ של הדעות החדשות, אז אתה מייצר אנשים חלושי דעת ומצומצמי אופקים. כיצד יוכלו הם להתמודד עם השאלות החדשות?!

"...ולהראות איך שצריכות כל האמיתות להיות מושקפות על פי התורה. ובאין ספק, כי כל העובדים בזה בלב טהור ושום שכל יצליחו במפעלם, ורוח ד' הבוחר בתורה להיות לאור עולם תלמדם להשכיל לכל דבר, להעמידו על מכונו ואמיתתו".

אם כך, אפשר להעמיד בספק כל דבר - זה לא פשע ולא חטא. אומנם המצב הנפשי של הספק הוא מצב קשה, אבל לא מפני זה לא נתמודד אתו. חוסר התמודדות עם הספק חותר חתירה אנושה תחת יסודות האמונה. ההתמודדות הראשונה עם הספק - היא קודם להכיר בו.

"והעבודה בזה רבה, כי לבד מה שצריך להשכיל עניינים חדשים איך להשפיע לבני דורינו, ביחוד להצעירים שפנו אל המדעים, שלא יישארו נבוכים, על ידי מה שנודיעם עמקי שרשי התורה בטהרתם, שהיא נעלה מכל דבר שיוכל לגרום לה סתירה ופחיתת ערך, עוד צריך גם כן עבודה גדולה איך להכניס בלב ולהזכיר כל דברי החכמה, ביחש להתיישבות אמיתת האמונה בלבבות, שנאמרו עד כה מפי רבותינו הראשונים ז"ל, כהרס"ג והרמב"ם והכוזרי וכיוצא בזה".

צריך לדעת לא רק איך להתמודד עם התקפות מבחוץ, אלא גם לברר כיצד מבססים את האמונה.

"ומפני שלפעמים נמצאו בדבריהם ענינים שלא יוכלו להאמר לפי מצב דרישת החכמות בימינו,..."

למשל, הרבה דברים שהרמב"ם כותב הם לפי המדע של ימיו.

"...יבא הבלתי מעמיק לחשוב שבביטול איזה פרטים בלתי עקרים מדבריהם, אין לסמוך עוד גם על הדברים העיקריים, שהם נטועים בשרשי האמיתות וקיימים לעד לעולם.

על כן, צריך להביא כל דרכי ההוראה של זיכוך הדעות והסכמתן עם הדרישות שהתבררו על פי דרכי המחקר שבדורותינו במערכה חדשה, למען ידע דורינו איך לצאת מידי כל נבוכה ולהיות שלם באמונת תורת ד' התמימה, עם נתינת היד לכל אורחות המדעים החדשים לפרטיהם".

כל הפרק הזה, היה צריך להיות לפני הפרק הקודם. זה מצוין כמבוא.

שאלה: הרב קוק אמר בהתחלה שתלמידי חכמים צריכים לדעת את החוכמות של הדור במדע ופילוסופיה. ואחרי זה הוא אומר שהתופעה של 'הצעירים שפנו אל המדעים' היא לא טובה. איך זה מסתדר?

תשובה: הרב קוק אומר שצריך לדעת לדוגמא את מצב הפיזיקה. הוא לא מבקש ממך להיות פיזיקאי - הוא רק מבקש ממך לדעת את מצב האמונות, הדעות והמדעים בימך. אדרבה, אם הפכת להיות איש מעבדה שחוקר נושא מסוים, זה דווקא מגדיל מאוד את הסיכוי שלא ידע כלום, כי היום המדע מסועף מאוד, לא כמו פעם כשאדם אחד היה יכול לדעת את הכל, כי מה שהיה לדעת היה מעט - היום זה לא ככה. הרב אומר שצריך להיות מעודכן במדע ברמה נורמלית, לא מתוך קריאה של חוברות מדע פופולריות לציבור הרחב, אלא קצת יותר לעומק. צריך להיות מעודכן על יסודות מוסמכים ועל ידע כיצד לומדים את זה.