הרב אורי שרקי

בין קבלה לפילוסופיה - עשר ספירות

סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות

בעריכת ר' אברהם כליפא




מושג קבלי זה המופיע בכל ספרי המקובלים ובחוברות הפופולריות המיועדות לציבור, טעון ברור. ניתן לומר בשפה פשוטה שמדובר בהנהגותיו של הקב"ה ובאופן התגלותו בעולם. שכל האדם איננו מסוגל לקלוט את אור אינסוף, קל וחומר שלא את האינסוף עצמו מפני שהוא הראשית של הכל, אבל האדם מסוגל לדבר על התגלות, על אופן ההתפשטות של הרצון הא-לוהי בעולם, שהן הן עשר ספירות. ברוח קדשם, חכמי הקבלה ידעו לומר לנו שכל ההנהגות הא-לוהיות כלולות בעשרה גילויים, כשם שמצאנו עשרה מאמרות שבהם נברא העולם, עשרה דורות מאדם ועד נח, ומנח ועד אברהם, עשר מכות, עשרת הדברות, עשרה ניסים שנעשו לאבותינו בבית המקדש. לפי זה המספר עשר משמעותי ביחס לגילוי א-לוהי מלא וכולל.

כתוב במסכת פסחים שיש לקב"ה שם בן ארבעים ושתיים אותיות. הרמב"ם, שאמנם לא היה שייך לחוגם של המקובלים והיה אפילו רחוק מהלך רוחם, אמר באינטואיציה נפלאה, בבחינת "ניבא ולא ידע מה ניבא", שכל בעל שכל מבין שאין בשפה העברית מילה של ארבעים ושתיים אותיות, מכאן שמדובר בקבוצת מילים שסך כל האותיות שלהם הינו ביאור של שם הויה. למרבה הפלא, אם נספור את האותיות של עשר הספירות: כתר, חכמה, בינה, גדולה, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, יש בדיוק ארבעים ושתיים אותיות, שהן ביאור לשם הויה שהרי חכמי הקבלה אמרו שכתר וחכמה הם כנגד קוצו של יו"ד ויו"ד, הבינה כנגד הה"א, שש הספירות חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד כנגד הוא"ו, והמלכות כנגד הה"א האחרונה. לפי זה הספירות מהוות גילוי מפורט יותר של האופן שבו הקב"ה מהווה את עולמו, שהיא המשמעות הפנימית המקורית של שם הויה.

המספר עשר מורכב משלוש כפול שלוש ועוד אחד. לכן הספירות מחולקות לשלוש שלשות: השלשה הראשונה העוסקת ברצון ובחכמה הא-לוהית, בתיאוריה שעומדת ביסוד המציאות, הלוא הם כתר חכמה ובינה, ואם נרצה: הרצון החכמה והבינה, הכללות והפרטות. השלשה השניה, חסד גבורת תפארת, הינן המידות, החסד הדין והרחמים שהם מיזוג של החסד והדין. השלישית, ההופעה במציאות, הנצח ההוד והיסוד, שהן הביסוס של המידות הללו באופן מעשי במציאות, והמלכות המוציאה אל הפועל את כל הספירות שמעליה. "שם מלא על עולם מלא", אלה הן עשר הספירות של חכמי הקבלה.