הרב אורי שרקי

בין קבלה לפילוסופיה - ספר יצירה ויש מאין

סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות

בעריכת ר' אברהם כליפא




המשנה הראשונה של ספר יצירה - אחד מספרי הקבלה הקדמונים המיוחס לאברהם אבינו, אך כנראה יצא מבית מדרשו של רבי עקיבא - אומרת: "עשר ספירות בלימה, מידתן עשר שאין להן סוף". ומהן עשר הספירות? "עומק ראשית ועומק אחרית, עומק טוב ועומק רע, עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק מערב, עומק צפון ועומק דרום. אדון יחיד אל מלך נאמן, משל בכולם, ממעון קודשו, ועד עדי עד". קיימת הסברה קלאסית למשנה זו, לפיה הספירות מכונות בשם "עומקים". דבר שורשי שההבנה שלו קשה נקרא עמוק, כמו שכתוב "רחוק מה שהיה ועמוק עמוק מי ימצאנו" (קהלת ז, כד), או "ממעמקים קראתיך ה' ". לכן גם הספירות, שהן שורשי המציאות, נקראות עשרה עומקים. אך מפשט המשנה עולה שגם מדובר בכיוונים של העולם התלת-מימדי, "עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק מערב, עומק צפון ועומק דרום". רבי שם טוב גפן, מגדולי ישראל שחי ביפו בראשית המאה העשרים ועמד בקשרים עם הרב קוק, תלמיד חכם שעסק בקבלה, במדעים, בפילוסופיה וכמובן גם בתורה, זיהה במשנה הזאת רמזים למה שאיינשטיין היה עתיד אחריו לגלות, שמלבד שלושת הממדים של המציאות, המימד הראשון השני והשלישי, דהיינו הקו, השטח והמרחב, יש גם ממד רביעי, והוא הזמן, "עומק ראשית ועומק אחרית". מוסיף רבי שם טוב גפן שממד נוסף מוזכר בספר יצירה, והוא המימד המוסרי "עומק טוב ועומק רע".

בהמשך המשנה, ישנו חידוש נוסף, מיוחד מבחינת המדע: "ואדון יחיד וכו' ועד עדי עד". אומר רבי שם טוב גפן שכוונת המשנה לומר שיש אינסוף ממדים. לא ארבעה, כדעת שאיינשטיין, ולא חמישה, כפי שעולה מפשט המשנה, אלא אינסוף. וזאת משום שהבורא הוא בעצמו אינסוף, וזה שאנחנו כבני אדם משיגים רק את העולם המרחבי שבו יש שלושה ממדים, והזמן כממד רביעי, והמוסר כממד חמישי, אין זה מגביל כלל את בורא כל ית', המחולל אינסוף ממדים.

מכיון שבתורתו של רבי שם טוב גפן עסקינן, יש להביא חידוש חשוב ביחס למושג "יש מאין". האין, דהיינו האפס, ניתן לתיאור מבחינה מתמטית על ידי חיבור של שני כוחות נגדיים, למשל (4+)+(4-)=0. כך הוא עם כל שאר המספרים, עד שאפילו (אינסוף+)+(אינסוף-)=0. לפי זה המספר אפס איננו מציין ריקות, כפי שעולה במחשבה ראשונה, אלא כולל בתוכו שני כוחות אינסופיים נגדיים זה לזה המתנגשים זה בזה. וכל זה רק בקואורדינטה אחת, אך ניתן להוסיף אין סוף קואורדינטות שכולן נפגשות באפס, כשהאפס היא הנקודה הכוללת את כל התכנים כולם, החיוביים והשליליים, בכל הממדים כולם. על זה אומר רבי שם טוב "שאם תתעמק בדבר הזה, תבין מה שאמרו רבותינו שהעולם נברא "יש מאין" ". פירוש לפירושו: כשהקב”ה בורא את העולם, הוא מוציא אל הפועל את אחד הפוטנציאלים הגנוזים בתוך האין, בתוך האפס. לפי זה אפשרויות הבריאה הינן מרובות, וזה מה שהאר"י ז"ל מכנה בספר עץ חיים "העולמות שלא נתגלו", אינסוף עולמות אפשריים. העולם שלנו הוא אחת האפשרויות הפוטנציאליות הגנוזות בתוך האין הגדול, כך שעולמנו איננו כפי שהם רגילים לחשוב יש מיש, מין יציאה מתוך הא-לוהות אל העולם, אלא מתוך האין הקב"ה ברא את היש, כצמצום של האין, בעולמנו.

כמה גדולה חכמתנו העתיקה, הכוללת בתוכה חידושים רבים בצורה תמציתית, שרק היום המדע החדש מגיע לתפיסתם.