הרב אורי שרקי

בין קבלה לפילוסופיה - האין

סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות

בעריכת ר' אברהם כליפא

מושג האין משותף הן לתורת הקבלה והן לפילוסופיה הכללית. בעקבות אחד מגדולי הפילוסופים ביוון העתיקה, פרמנידס, התרגלנו לחשוב ש-"האין אינו, והיש ישנו" כדבריו, דהיינו האין הוא רק העדר מוחלט וריק טוטלי. לפי זה הרעיון של "בריאה יש מאין" של תורת ישראל בלתי אפשרי, וכפי שאמר אחד מרבותינו בימי הביניים, הרלב"ג, "לא יבוא דבר מלא דבר", דהיינו אם העולם בא ממשהו, לא יתכן שהוא בא מאין מוחלט ומריק. מושג האין זקוק לבירור, למה מתכוונים היהודים כשהם אומרים שהעולם נברא יש מאין.

אחד החכמים שחי ביפו בתחילת המאה העשרים, הרב שם טוב גפן, שהיה בקי בתלמוד ובקבלה, וגם במדעים ובמתמטיקה, מבאר באחד מספריו שהמושג "אין" זהה למושג המתמטי אפס. אלא שיש להבין מה זה אפס: היום מתארים את המספרים כעומדים על ציר, ציר ה-x, וציר ה-y. ככל שמוסיפים מימדים, מתווספים הצירים, כך שאם נצייר מספר אינסופי של מימדים נוכל לומר שהמספר אפס הוא ההתחלה של כל הצירים כולם. והנה, מצד ימין של הציר ישנם מספרים חיוביים, ומצד שמאל מספרים שליליים – שכביכול בא לומר שגם בתוך ההעדר יש מדרגות, והאפס הוא החיבור שבין שני הצדדים. למשל, +4 ועוד -4 שווה 0. כל חיבור שבין מספר חיובי לאותו המספר בשלילי, בערך מוחלט, תמיד שווה 0, כך נוכל לתאר לעצמנו גם באופן תיאורטי פלוס אין סוף ועוד מינוס אין סוף, השווה 0. כך הוא בכל הצירים. זה בא ללמד אותנו שאפס הוא הסך של המפגש בין כוחות מנוגדים שווים זה לזה. כלומר אם נחבר כוח אין סופי חד-כיווני עם כוח אינסופי נגדי בעל כיוון הפוך, נקבל אפס, לאמר שהאפס מלא בישות עד שכל "הישים" שבעולם כלולים באפס הזה.

לפי זה יש לומר שכשרבותינו – לאורך כל הדורות ובמיוחד חכמי הקבלה – מדברים על עולם שנברא יש מאין, הם מתכוונים לומר דבר עמוק מאוד: מתוך הפוטנציאל האדיר של כל אינסופי המציאויות שנמצאים בתוך האפס, החליט הבורא ית' להוציא אפשרות אחת מבין כולן אל הפועל. העולם איננו בא מאפס מוחלט, אלא מאפס מלא ישות, שמתוכו כל הפוטנציאליים יוצאים אל הפועל.