עליה להר הבית, הרבנות הראשית

ו' בתמוז תשס"ז, ד' בתשרי, כ"ג בשבט תשס"ח, כ"ב באדר תשס"ט



שאלה 1:

מה דעת הרב לגבי עליה להר הבית? האם מותר לעלות? אם הרב יוכל להסביר את הענין לאשורו משום שאיני בקיא בנושא. מה הבעיה בעליה? הרי לא נכנסים למקומות האסורים? האם ניתן לסמוך על דעת הרבנים שמתירים לעלות להר?


תשובה 1:

יש בעליה להר הבית שאלות של 1) כניסה בטומאה לדרגותיה במקומות לפי דירוג חומרת קדושתם. 2) מורא מקדש 3) הוראות הרבנות הראשית 4) ביאת מקדש ריקנית 5) עוד טעמים חינוכיים לכאן (כיסופי מקדש והתקדמות הזהות היהודית) ולכאן (אי שייכות דורנו למדרגה זו).

דעתי היא שאין להיכנס, משום שכך פסקה הרבנות הראשית. אף על פי שנראה שהיה ראוי שתפסוק ותדריך אחרת, מאחר והמקדש שייך לכל ישראל, חשוב שההתנהגות ביחס אליו תותנה בהחלטות של גוף תורני ממלכתי.



שאלה 2:

מה דעת הרב בעניין עליה להר הבית (מצד ההלכה אם מותר או אסור, ומצד האמונה-השקפה, וכן מצד המצב היום)?


תשובה 2:

יש לקבל את דעת הרבנות הראשית. לא בגלל שהיא צודקת (כי על זה יש הרבה מה לדון) אלא משום שהר הבית הוא עניין כלל ישראלי ולא סקטוריאלי. יש לפעול לשם כך שענייני ההר יהיו באחראיותו של גוף ממלכתי ואין לנו כעת אלא הרבנות. יש ללחוץ עליה שהיא תיקח אחראיות על הנעשה שם. אינני יכול לומר שהעולה לשם בטהרה עובר על ההלכה.



שאלה 3:

1) What is the exact Halakhick status of "shayakh lekol Israel"? Is it a "shotfut" [everyone being a shutaf]?

2) Why is the place of the Temple have such a status [as opposed to belonging to GOD and we are just "sheluhei Rahmana" there]?

3) What is the exact Halakhick status of the Rabbanut HaRashit [is it the status of Sanhedrin HaGdola or some other similar status]?

4) Why [and based on what] the decisions about places having the status of question (1) should be decided exclusively by Rabbanut Harashit and why are their decisions on these places obligatory?

5) What other decisions of Rabbanut Harashit are obligatory?

6) What other questions should be decided by Rabbanut Harashit?


תשובה 3:

1) הביטוי "שייך לכלל ישראל" איננו ביטוי הלכתי-ממוני כי אם ביטוי המורה על כך שבית המקדש והר הבית אינם עניינו של פרט כי אם של הכלל כולו, ושלכן חייבת ההתנהלות בו להיקבע על ידי גוף ציבורי ואין לנו כעת נציגות הלכתית ציבורית אחרת מאשר הרבנות הראשית.

2) הסיבה למעמד זה של הר הבית הוא בגלל שמצות בנין בית המקדש היא מצוה כללית כדברי הגמרא בבבא בתרא "ביהמ"ק אלמלא מלכותא לא מתבני". והיא מצוה התלויה בהעמדת מלך לדעת הרמב"ם.

3) מעמד הרבנות הראשית הוא של בית דין חשוב שבידו לתקן תקנות.

4) הרבנות הראשית היא היסוד לאפשרות של קבלת התורה באופן ציבורי על ידי המדינה. אם לא נכבד את מעמדה כמרא דאתרא בענייני המדינה, יכנסו הרפורמים למדינת ישראל עם מעמד מוכר.

5) תקנות הרבנות הראשית כשהיא יושבת בתור מועצה מחייבות. כגון תקנת מזונות לילדים עד גיל 18, תקנת חצי זכר לבת בירושה, הלל ביום העצמאות וביום ירושלים, תפילות לשלום המדינה וחיילי צה"ל, ועוד.

6) הקמת הסנהדרין, איחוד הפסיקה, וכל ענין ציבורי רחב.



שאלה 4:

הרב ענה בתשובות בנושא עליה להר הבית בזמן הזה, שיש לשמוע בקול הרבנות הראשית, שכן הר הבית שייך לכלל עם ישראל, וזה לא עניין סקטוריאלי. עלו בי מספר קושיות בנוגע לטענה זו:

1) האם תשובה זו אינה נכונה גם כלפי כלל ארץ ישראל? ההתיישבות בארץ ישראל בראשית הציונות היתה מנוגדת לדעת מרבית עם ישראל (שומרי המצוות וגם אילו שפחות שמרו מצוות).

2) בימינו, הרבנות הראשית אמנם לא פסקה שיש חלקים בארץ ישראל שאסור להתיישב בהן, אבל מרבית העם היושב בציון מתנגד להתיישבות במקומות מסויימים (כגון רצועת עזה).

3) הרבנות הראשית מייצג פלג מאד קטן מעם ישראל היושב בציון, אז איזה תוקף יש לה? כך למשל בשאלות הרות גורל כגון תמיכה בברית הזוגיות, פונים לרבני המפלגות הדתיות ולא לרבנות הראשית.

4) ממתי מהפכות מובלות על ידי רבנים? בדרך כלל ישנה של גורמים מסויימים בעם, ואחריהם נגררים הרבנים.


תשובה 4:

1) זה נכון גם ביחס לא"י. לו היה מצב שבו העליה של קבוצה היה מונע מקבוצות רבות לעלות, היה צריך לתת את הדעת על הבעיה (זה כמובן תיאורטי לחלוטין היום, אבל בימי המנדט חילוניותם של המתיישבים הרתיעה רבים מלעלות).

2) אין מקום לנסות לכפות על הציבור החלת ריבונות על עמאן או על ביירות. על יש"ע יש התנדנדות ולכן חשוב לקדם את דעת הקהל אל המחוז שעשוי להתקבל עליה.

3) הרבנות היא בעלת ערך משום שהיא הגוף היחיד העשוי לייצג את הרשמיות היהודית. גם בנושא ברית הזוגיות שואלים את דעתה.

4) נכון אבל נשאלתי מהי ההלכה, וזה כן שייך לרבנים.