מדוע אנו מבקשים: "כרחם אב על בנים" ולא "כרחם אם על בנים"?
ד' בתמוז תש"ע
שאלה:
מדוע אנו מבקשים: "כרחם אב על בנים" ולא "כרחם אם על בנים"? האם יש לכך קשר לעובדה שבכל התנ"ך דווקא הנשים הן אלו שהתעללו בילדים (האם השכולה במשפט שלמה, שהסכימה שיחתכו את הילד של חברתה מול עיניה, הנשים בימי אלישע הנביא, שאכלו את בשר הילדים, וכך בירמיהו ובאיכה)?
תשובה:
כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנוכי אנחמכם. עלי קללתך בני. ותצפנהו שלשה ירחים. אלא שהקב"ה תמיד מופיע בלשון זכר כי הוא משפיע ולא מושפע.