תפילה - שאלות על יסודותיה

ד' בשבט, י"ח באייר תשס"ז, ט' בחשון תשס"ט

שאלה 1:

תפילות וטקסים דתיים - לרוב אלו דברים נפרדים, אך יש כאלו המצורפים יחד. האם ה' ברא את האדם ע"מ שיתפלל אליו ויהלל אותו? מה האינטרס של ה' לעזור לאדם הפרטי? כמו כן, מה הטעם בתפילות הקיבוציות פרט להחלפה של טקסי ביהמ"ק?

תשובה 1:

לא הבנתי מהם "טקסים דתיים". ה' ברא את האדם כדי להיטיב עמו. ואין טוב לאדם מאשר העבודה האידיאליסטית. לכן סידר הקב"ה שהמטרה שיקבע האדם לעצמו תהיה להלל את ה', אע"פ שהוא עצמו אינו זקוק לכך. אין לקב"ה אינטרסים, לא בעזרה לאדם הפרטי וגם לא בעזרה לכלל. הכל הוא למען הנברא. התפילה הקיבוצית היא התפילה האמיתית משום שאינה מביעה אגואיזם רוחני, וגם משום שהיא משתפת את מעלותיהם של המתפללים זו בזו.



שאלה 2:

יש מדרש שאומר שה' רצה שהאמהות יהיו עקרות כי הוא חפץ בתפילתם, וראיתי הסבר שבעצם התפילה היא לא בקשת ריצוי כלפי ה' מעין חנפנות אליו כדי שיענה לצרכינו אלא החיסרון במציאות נוצר כדי שהאדם יתקרב דרכו לה', ז"א לא בקשת הדבר עומד במרכז התפילה אלא התפילה, ההתקרבות, עצמה. ושאלתי האם זה לא צביעות, שהרי ללא החיסרון, ללא העקרות של האמהות, לא היינו פונים לה'? יוצא שאנחנו זייפנים אינטרסנטים...

תשובה 2:

רצון ה' שרצונו ייעשה ע"י תפילותנו. אם כן זה אינטרס שלו, ואנו פועלים לשם שמים.



שאלה 3:

א. מהו מקור התפילה? (שמעתי שיש מחלוקת בין הרמב"ם לבין הרמב"ן ורציתי לדעת מה דעתו של כל אחד).

ב. ממה נובעת כוחה של התפילה?

תשובה 3:

א. להרמב"ם מדאורייתא ע"פ הפסוק "ועבדתם את ה' אלוהיכם", ולהרמב"ן מדרבנן.

ב. כוח התפילה נובע מזה שה' קבע שרצונו ייעשה על ידי השתתפות האדם ברצון בוראו, עד כדי לבטא אותו.



שאלה 4:

אינני מבין את העניין של תפילה, הרי אני נדרש להבין את המציאות ולקבלה כפי שהיא והתפילה בעצם מורה על רצון לשנות משהו ובאופן טבעי מכריחה את האדם להבין שהמציאות חסרה. האם זה עניין שיהיה אפשר להבינו רק לעתיד לבוא כמו השאלות מהחלל הפנוי של ר' נחמן שפרדוקס טמון בתוכם?

תשובה 4:

מנין לך שצריך לקבל את המציאות כפי שהיא?