הרב אורי שרקי

שופטים - מוסדות השלטון בישראל

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




בפרשתנו הקצרה, נאמרים עיקרים, הכוללים חלק גדול מכל התורה כולה. כפי שאמרו חכמים: "איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה? {משלי ג'} 'בכל דרכיך דעהו" (ברכות סג.). כמו כן פרשתנו פרשת שופטים היא קצרה במספר פסוקיה, אבל יסודית מאד בסדרי החברה הישראלית. בעצם במה עסוקה פרשתנו? בתאור מוסדות החברה היהודית האידאלית.

התורה הקדימה בכמה אלפי שנים את הרעיון המודרני של הפרדת הרשויות. כנראה רוצה ללמד אותנו התורה, שאי אפשר ששום מוסד של החברה האנושית ירכז בקרבו את כל הסמכויות כולם, שהרי המקור היחיד והבלעדי לכל שלטון בישראל, הוא ריבונו של עולם בלבד. לכן על ידי הפרדת הסמכויות של המוסדות, בכך מתבררת החלקיות של כל מוסד ומוסד, ואת הזדקקותו לחברו. כך שבאופן מסוים ניתן לומר שרק הקב"ה, הוא המולך בתוך חברה. מוסדות החברה המופיעים בפרשתנו הם ארבעה: המלך, השופט, הכהן והנביא. נרחיב קצת.

המלך או יותר נכון לומר המלכות, הלוא הוא המוסד המדיני שניתן לקרוא לו חילוני במובן המקורי של המילה, לא במובן של מתנגד לדת, אלא העוסק בענייני החול. כשהמלכות יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי צורות משטר המקובלות בעולם: האחת המלוכה, והשנית הדמוקרטיה, שאף היא דינה כדין מלכות, כפי שפסק כבר הרב קוק בספרו "משפט כהן", בתשובתו המפורסמת בענין.

המוסד השני השופט - כלומר הסנהדרין, מתנהל בצורת השלטון המכונה בספרות הקלאסית - אוליגרכיה. זאת אומרת קבוצה נבחרת של האומה, קבוצת אליטה, הממנה את עצמה. אין בחירות לסנהדרין. הסנהדרין היא זו שממנה את חבריה, כאשר נחסר אחד מחבריה - היא בעצמה בוחרת מישהו מהחוץ ומצרפת אותו. זהו שלטון אוליגרכי שאיננו מופקד על ענייני המדינה כי אם על פסיקת ההלכה, והר"ן כבר ביאר שדיני התורה לחוד ודיני השלמות המדינית לחוד, וזה משלים זה את זה.

לעומת זה, בענייני המקדש והפולחן מופיעה דמות שלישית הכהן. הכהן הגדול הוא עומד בראש מוסד שלם שניתן לקרותו לפעמים בשם קלריקאלי - זאת אומרת כוהני הדת, שעסוקים בנתיב, בנפש העוסקת בפולחן - בעבודת המקדש.

לעומת זה הנביא ממלא תפקיד מאד מיוחד, הוא בא בשם שיטה שניתן לקרוא לה האנרכיה - הוא בא לבטל את סמכויותיהם של המוסדות האחרים. סמכותו ההלכתית של הנביא, ההשלכה ההלכתית, מזה שאדם מסוים הוא נביא זאת האפשרות שלו להורות הוראת שעה - לבטל לפי שעה הלכה מן הדינים. כמובן אין לו סמכות לבטל לאורך ימים, אלא שהתורה רצתה לתת מקום לשינוי החוקים על ידי איזה שהוא יסוד שניתן לקרוא לו אנרכיסטי, שבא לבטל לפי שעה את המוחלטות של השלטון של שאר המוסדות, על מנת להשלים את מה שאי אפשר תמיד לכלול בכל חקיקה.

דוקא אז בצרוף כל ארבעת המוסדות האלה, נוצר משכן ה' - מלך, שופט, כהן, נביא - ר"ת משכ"ן. אז ניתן לומר שהמוסד של תורת ישראל הוא התאוקרטיה - כלומר שלטון הא-להים, לא במובן המצומצם המודרני של המילה - שלטון כהני הדת, כי אם שלטונו של רבש"ע דרך כל הענפים של החברה כשכל אחד בא לידי ביטוי במוסד המיוחד לו.