אמת באמונה

הרב אורי שרקי

אמת באמונה

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", כ' בטבת תשס"ב

כשבאים לדון בשאלות באמונה ובאים לפעמים לידי צורך להכריע בין דעות של גדולי עולם, נשאלת השאלה מה הקריטריון לפיו אנו קובעים שדעה פלונית היא אמת ואחרת דחויה? ניקח לדוגמא את המחלקת המפורסמת בין רס"ג (אמו"ד, מאמר ד) לפיו האדם הוא תכלית העולם ובין הרמב"ם (מו"נ ג, פיףג) לפיו תכלית הבריאה נעלמת ואין האדם עומד במרכזה. ההכרעה לפי מרן הרב זצ"ל היא מוסרית, כלומר שהמוסר הוא קריטריון האמת:

"ובכלל אין להחליט בשאלה כללית מופשטת כזאת שהיא נתנה להקבע בתור שיטה של אמונה בישראל, על פי צד אחד.... אלא שבאמת כל הדברים הללו על דבר התכלית הכללית של ההויה המה דברים שיוכלו להאמר רק לסבר את האוזן כדי לבאר על ידם את הזיקה המוסרית העליונה של האדם ודבקותו אל בוראו יתברך - שלפעמים הציור התכליתי המקושר עם יצירת האדם ותוכן חייו הוא גורם לרומם אותו, ולפעמים יש שהחשבון של ההתבטלות והאפסיות של האדם לגבי היצור כולו, שהוא מעשה ד' הנורא, גורם להלביש אותו גדולה וענות צדק, ואלו ואלו דברי אלקים חיים, וחלילה לומר על אחת ומהידיעות הללו שהיא חיצונית ויוצאת מכלל חכמת ישראל!" (מאמרי ראיה, עמ' 111 )

לאמור שאם דעה כלשהי מרוממת את מוסריותו של האדם, הרי זה לנו לעדה על אמיתותה, וכמו כן אם הדעה ההפכית כוללת בחובה גרעין מוסרי, אף היא תיכלל בציור האמת.

נראה הדבר שאין להבין דברים אלו אלא על פי ההנחה שמכיון שההויה כולה נבראת, הרי שהיא פרי אקט מוסרי, של מתן החיים ברצון הבורא, ומתוך כך מובן שהיסוד הפנימי של כל מציאות מוכרח להתאים למוסר.