הרב אורי שרקי
בין קבלה לפילוסופיה - תרי"ג מצוות
סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות
בעריכת ר' אברהם כליפא
הביטוי תרי"ג מצוות הינו ביטוי קשה, מפני שהאדם חפץ להיות חופשי, והנה התורה חודרת לתוך חייו וקובעת "עשה כך, ואל תעשה כך"; כך שבמבט ראשוני, נראה כי המצוות מגבילות את האדם ומונעות ממנו את חירותו הפנימית.
מצאנו בספר הזהר שני ביטויים שונים ביחס למצוות: יש מקומות שבהם הוא מכנה את המצוות בשם "תרי"ג פיקודין", מלשון פקודה, צו, דבר שכופים על האדם; ובמקומות אחרים הוא משתמש בביטוי "תרי"ג עיטין", מלשון עצות, כאילו שזה רשות, עצה טובה, מן הראוי לעשות. אין כאן היתר שלא לקיים מצוות, אלא כאשר האדם מעמיק בחוכמה ומעמיק בבינה, הוא רואה כיצד המצוות, במקום להיות דבר המתלבש על האישיות שלו, הינן בעצמן הביטוי של האישיות שלו, מה שמאפשר לו לזרום, או כפי שכתב הרב קוק באחד משיריו "מרחבים מרחבים, מרחבי א-ל איוותה נפשי, אל תסגרוני בשום כלוב, לא גשמי ולא רוחני". בעיני הרב קוק, כאשר אדם חוזר אל נשמתו, חוזר אל החירות הבסיסית שלו, הוא מבקש נתיבים כדי להזרים את החירות הזאת, וכדי שהיא תבוא לידי ביטוי בהרבה מחשבות, רגשות, מעשים, דמיונות, ודווקא המצוות הן ההזדמנות הנפלאה שנתן לנו בורא העולם כדי להזרים זרימה חופשית זו. כך שספר הזוהר מלמד אותנו להתחיל מ"פיקודין" ולסיים ב"עיטין".
התורה לפעמים מנסחת מצוותיה בצורת עתיד, כגון "ואכלת, ושבעת, וברכת את ה' א-לוהיך". מבחינת ההלכה, "ואכלת ושבעת" – רשות: אם אתה רוצה לאכול ולשבוע, תאכל, ואם אתה לא רוצה לאכול ולשבוע, אל תאכל. "ושבעת"? "וברכת" – מצווה. דהיינו אם אכלת ושבעת, אתה מצווה לברך. אך הסגנון של התורה לא נותן לנו שום אינדיקציה לדעת מה רשות ומה חובה. ניתן לומר שאם אתה אדם נורמלי, "ואכלת ושבעת", לא ייתכן שלא תודה לקב"ה "וברכת את ה' א-לוהיך על ארץ הטובה אשר נתן לך". כלומר, שבמדרגה עליונה של קריאת התורה, דבר שהופיע בתחילה בתור כפייה, מתברר בתור נטייה טבעית הנובעת ממעמקי הנשמה. מתוך כך, אפשר גם להבין בכיוון הפוך, כפי שהאדמו"ר מקומארנה היה מבאר: "ואכלת ושבעת", עבור אדם פשוט זה רשות, עבור הצדיקים זו מצווה, כלומר גם דבר שהוא נראה לנו כרשות, יכול להתעלות למדרגה של מצוה.
זהו המעבר המוצלח בין תרי"ג פיקודין, לתרי"ג עיטין. אנחנו מתפללים שנזכה להגיע למצב שכל המצוות תהיינה אצלנו בבחינת עצות, דהיינו תוכן שאנחנו מזדהים איתו הזדהות פנימית ומעמיקה, ובוודאי שאין לנו לפנות אל השיח של היצר הרע האומר "מכיוון שאתה עוסק בתורת הקבלה, אתה פטור מקיום המצוות", אלא ההיפך הוא הנכון, מאחר ואתה עוסק בתורת הקבלה, יש לך חשק, השתוקקות, גדולה יותר מזו של כל אדם, אל קיום מצוותיה של תורה, שהן תרי"ג עצות טובות.