הרב אורי שרקי
פרקי אבות (ד'-י"ג) - "העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד..."
סיכום שיעור 52 מסדרת השיעורים תשס"ו - עוד לא עבר את עריכת הרב
פרק ד', משנה י"ג:
"רבי אליעזר בן יעקב אומר: העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד, והעובר עבירה אחת קונה לו קטגור אחד, ותשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות".
פרקליט - זה סנגור. למה הוא צריך סנגור שיגן עליו אם הוא עשה מצווה ולא עבירה?
כאשר אדם עומד למשפט, נשאלת השאלה מה הוא היה יכול לעשות אם היה לו זמן. אם אדם עושה מצווה אחת, הדבר הזה מגלה עליו שהוא רוצה לעסוק במצווה. זה אומר שגם כאשר הוא לא עסק במצווה יש בזה קצת אונס שבגללו הוא לא עשה את המצווה - ואילו היה לו פנאי, היה כן עושה אותה.
אותו דבר גם לכיוון ההפוך: אם אדם לא עסק במצווה, האם זה היה בגלל שהוא בטלן או בגלל שלא היה יכול לעשות אותה? אם האדם טוען שלא היה יכול, צריך ראיה על כך שפעם קיים מצווה.
הרב נתן רענן זצ"ל חתנו של הרב קוק. הוא היה תלמיד חכם גדול, ושנים רבות הוא גם היה מנהל ישיבת מרכז הרב. לאדם שמנהל ישיבה אין זמן ללמוד. ראו אותו - תלמיד חכם גדול - עוסק בעניינים אדמיניסטרטיביים. אח"כ הוא היה חולה, הגיע לבית חולים, וראו אותו שהוא לומד כל הזמן בע"פ את כל התלמוד. ז"א מזה הבינו שזה שהוא לא עסק בתורה בזמן שהוא היה עסוק בניהול הישיבה זה לא בגלל שהוא היה בטלן חלילה, כי הרי ברגע שהיה לו זמן פנוי הוא היה עוסק בכל התורה כולה.
זה המשמעות של "עושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד", ולכיוון ההפוך: "העובר עבירה אחת קונה לו קטגור אחד".
"ותשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות" - תריס זה מגן. כשאדם נמצא במלחמה, הוא זקוק לתריס כנגד החיצים. הוא מחזיק את התריס והחיצים שבאים נתקעים בתריס. אם הוא מותקף מכל הכיוונים, הוא צריך תריסים מכל הכיוונים. זה אומר שצריך להרבות במצוות בגלל שכל מצווה היא מכוונת כנגד נזק מסוים שיכול לבוא לאדם - אבל לא כנגד כל סוג של נזק. לכן תשובה ומעשים טובים הם כתריס - אדם זקוק להרבה מצוות ומעשים טובים כדי שהוא יהיה מוגן מכל סוגי הפורענות.
מצד שני, מי שיוצא למלחמה רק עם תריס יפסיד, כי הוא צריך גם להתקיף. אם תשובה ומעשים טובים כתריס ולא כחרב, אז מה יהיה החרב? לימוד תורה. תשובה ומעשים טובים מחנכים את המידות, כמו שאומר רמב"ם (למשל, מתן צדקה יוצר עמידות כנגד הקמצנות וכד'). אבל כדי לתקוף - צריך תורה.