הרב אורי שרקי
בין קבלה לפילוסופיה - גלגול נשמות
סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות
בעריכת ר' אברהם כליפא
גלגול הנשמות, כלומר המעבר מחיים בגוף אחד לחיים בגוף אחר, הינו רעיון המצוי בתורת הקבלה אבל נחשב לעוף מוזר ביהדות הגלויה. אם נשאל הודי מצוי על עמדתו בנוגע לגלגולי הנשמות, הוא יוכל בקלות לומר אמירה בסגנון: "וודאי! הרי אני התגלגלתי כבר חמישים וארבעה פעמים, ואני מתכנן להחזיר את החוב שלי לאחי בעוד עשרים ושלושה גלגולים". לאמור שהגלגול הוא שיחת ארוחת הבוקר של התרבות ההודית, בעוד שביהדות ידוע שתורת הגלגול קיימת, אבל מדברים עליה בשקט, ולעיתים אף בחוסר אמון מסוים. יש לעמוד על יסוד ההבדל שבין שתי הגישות, והוא: המודעות היתרה של האדם לעובדה שהוא לא נמצא בעולם הזה רק פעם אחת אלא מספר פעמים, עשויה לגרום לו חוסר יחס רציני אל ההווה. לכן, אף על פי שיש בתורת הסוד מאמרים על מיליוני שנים של היסטוריה, ולפעמים גם על מיליארדי שנים, התורה הנגלית מדברת על ששת אלפים שנה בלבד, משום שהיהדות חפצה בכך שאדם יראה את זירת ההתמודדות העכשווית והמיידית שלו, הנתונה במסגרת זמן סבירה שניתן לראות את אחריתה. ששת אלפים שנה זה סביר אבל מאה אלף שנה זה דבר שקשה לאדם לתפוס ולכן אף על פי שהדברים האלה מצויים, אינם גלויים כל כך.
עם כל זאת צריך להבין מה משמעות גלגולי הנשמות מבחינת היהדות: למשל, בדורנו עם ישראל נגאל. נשאלת השאלה: הדור הנגאל הוא אותם בני ישראל שיצאו מן הגלות, אך מה עם אלה שהשתעבדו, שסבלו וכבר מתו בגלות? יש כאן שאלה גדולה הנוגעת לשאלת השכר והעונש, ולכן כתב המהרש"א שיש ערך בפרסום תורת הגלגול מפני שהיא מיישבת כמה קושיות גדולות ביחס לשאלת השכר והעונש. יש לציין שלפי הרמב"ן, גלגולי הנשמות כבר מופיעים בספר איוב, כאשר איוב התלונן על כך שהוא צדיק ובכל זאת סובל, רעיו נותנים לו כל מיני תשובות בלתי מספקות מבחינת הקושי אקזיסטנציאלי של איוב לשאת את הסבל, עד שמגיע הריע הרביעי, אליהוא בן ברכאל, שאומר לו: "הן כל אלה יפעל א-ל פעמיים שלוש אם גבר". אתה, איוב, סובל בעולם הזה למרות היותך צדיק, בגלל שאתה בא להשלים דבר הזקוק לתיקון מהגלגול הקודם שלך. כך שיש בתורת הגלגול צד מאוד חשוב מבחינת עולמו המוסרי של האדם, לדעת שאף על פי שמשימה מסויימת לא הושלמה במהלך של משך חיים אחד, אותו מהלך ממשיך להשתלם בגלגול אחר. מכוח זה ניתן לומר שדור הגאולה הוא בעצמו הדור של החורבן.
ישנן מספר מצוות שלא ניתן להבין בצורה רצינית מבלי להניח את תורת גלגול הנשמות ביסודן, כגון מצוות הייבום, דהיינו כשאדם מת בלי להשאיר ילדים במקום שאשתו תצא להתחתן עם כל מי שהיא מעוניינת בו, היא צריכה להתחתן - מעיקר הדין אבל יש גם חליצה - עם אחיו של הנפטר. על מצווה זו כתב רבנו יצחק אברבנאל - על אף שהוא לא הרגיש מחוייבות כלפי תורת הקבלה - שאין לו הסבר מניח את הדעת למצוות הייבום בלי הנחת הגלגול. וזה לשון הכתוב: "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת". לכן בייבום של תמר עם יהודה, שבו תמר מתייבמת משני בעליה, ער ואונן, תמר יולדת תאומים, פרץ וזרח, שהם ההשלמה של ער ואונן. כמו כן מצאנו דבר תמוה בפרשת נח, שחיה שהרגה אדם, הקב"ה ידרוש את דמו של האדם "מיד כל חיה", או לגבי שור המועד שנסקל בפני בית דין של עשרים ושלושה דיינים, עשרים ושלושה זקנים בעלי חכמה, שמנהלים דיון עם שור... לכל זה אין הבנה אלא בהניח תורת הגלגול, וכמו שהתורה אומרת: "שור נגח הוא מתמול שלשום" דהיינו זה שאותה בהמה הגיעה לעולם הזה ופגעה אנושות באדם והרגה אותו, זה כנראה בשל היסטוריה קדומה יותר שאותה נושא בקרבו אותו בעל חיים, כגון נפש של רוצח שלא נענש ועכשיו בא לקבל את המגיע לו. כך שתורת הגלגול גם באה לספק את התביעה של האדם לצדק.
הרבה דברים תמוהים בחייו של האדם יכולים להיות מוסברים על פי הגלגול, כגון תופעות של דז'ה-וו וכד', כמובן בתנאי שזה נלמד בצורה בוגרת מספרי המקובלים המוסמכים, ומבלי לייחס לכל תופעה מוזרה הסבר בתורת הגלגול, ועל ידי כך להביא ברכה גדולה והבנה של תהליכים שחוזרים על עצמם בהיסטוריה בצורה מפתיעה.