הרב אורי שרקי

בין קבלה לפילוסופיה - תפילה על פי כוונות

סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות

בעריכת ר' אברהם כליפא




כל אדם, לפעמים באופן קבוע ולפעמים באופן מזדמן, מתפלל לה', מביע את משאלותיו, ואומר להקב"ה: "ריבונו של עולם, עשה למען רחמיך, ותן לי כך וכך". הבקשות הינן לפעמים בקשות פרטיות, לפעמים לאומיות ולפעמים למען כבוד שמו ית' ולמען השכינה.

קיימת ספרות שלמה שנכתבה על ידי גדולי חכמי הקבלה המסבירה למה יש לכוון בכל תפילה ותפילה: לאיזה עולם, לאלו מלאכים, לאלו שמות של הקב"ה. הכוונות משתנות אם מדובר בימות החול או בשבת, בשחרית במנחה בערבית או במוסף, אם זו שנת שמיטה או שלא, אם זו שעת גדלות או שעת קטנות, בזמן ספירת העומר וכו'. חכמי הקבלה גילו לנו עולם מלא של כוונות א-לוהיות. מדוע חכמי הקבלה ראו לנכון לצרף לתפילותינו עולם שלם זה של כוונות? וכי ריבונו של עולם איננו יכול לפעול בלי הכוונות שלנו? ההסבר המעמיק נמצא בהקדמתו של הראי"ה קוק לפירושו לסידור "עולת ראיה", שם הוא מסביר שמטרת התפילה כוללת גם את הזנת העולמות העליונים. כלומר המוטיבציות של האדם המבקש מריבונו של עולם שיתן לו לחם, יכולות להיות מרובות: יש מוטיבציה פרטית – האדם רעב וחפץ שהרעב יחדל. יש מוטיבציה קצת יותר אידיאלית – האדם רוצה להיות שבע מפני שעל ידי כך הוא יוכל לטפל באחרים הזקוקים לו, שהרי כל זמן שהוא רעב הוא עסוק בעצמו. יותר אידיאלי – המוטיבציה הלאומית, האדם לא רוצה להכביד על כלכלת האומה, מה שעלול להכניס את האומה לסכנה ביטחונית. ישנה גם מוטיבציה כלל אנושית: האדם מבקש חתיכת לחם על מנת לעצור את תופעת הרעב בעולם. על כל זאת, ישנה מוטיבציה עמוקה עוד יותר, המבוארת בספר "נפש החיים" לרבי חיים מוולוז'ין: האדם רוצה שחילול השם יחדל מן העולם, שהרי כל זמן שאדם אחד רעב בעולם, יש חילול שם שמיים בעולם: כיצד ייתכן שמי שנברא בצלם א-לוהים, האדם, וכל שכן האדם מישראל, יצטרך לסבול בגלל שחסרה לו חתיכת לחם?

אם נעניק עוד יותר, נבין שריבונו של עולם מעוניין שהלחם יגיע אל האדם, דרך צינורות מיוחדים: דרך הספירות, דרך העולמות, דרך המלאכים. לפי זה, התפילה, ואפילו בקשת לחמניה, איננה מכוונת אל מערכת העיכול הפרטית שלי, אלא האדם עושה זאת לטובת אותו מלאך הממונה על הפרנסה שעכשיו מושבת בגלל שאין לו מי להזין. האדם מתפלל תוך כדי שהוא מכוון את תפילתו לאותם סדרי עולמות, לאותם שמות א-לוהיים שצריכים להתמלא, לאותם מלאכים שצריכים לפעול, ולמענם הוא מתפלל גם על חתיכת הלחם שלו.

בקשת הלחם משנית היא ביחס לעולם הכוונות, וחסד גדול עשו אתנו בעלי רוח הקודש, חכמי הקבלה, שגילו לנו את עולם הכוונות של התפילות.