הרב אורי שרקי

בין קבלה לפילוסופיה - ניצוצות

סיכום שיעור מתוך הסדרה "בין קבלה לפילוסופיה" בערוץ אורות

בעריכת ר' אברהם כליפא




ההנחה העומדת ביסוד המונח "ניצוצות" היא שעולמנו איננו עולם סתמי, אלא הוא עולם נפול, הדומה לציור שצוייר על גבי מחיקה. לפי תורת הקבלה, העולם עבר מעין טראומה קוסמית עוד לפני בריאתו, המכונה "שבירת הכלים". אנחנו נמצאים בעולם שאיננו שלם, עולם שנופץ לרסיסים, והניפוץ הזה הלך והתגלה במהלך הדורות במספר אופנים, כגון בדור מגדל בבל, שבו האנושות עצמה התנפצה לרסיסים והפכה מאומה קוסמופוליטית אחת לשבעים אומות, שכל אחת מהן נושאת בקרבה כישרון מסוים של הזהות האנושית.

התודעה שעולמנו הינו עולם של אורות בכלים שבורים, מולידה בהכרה היהודית ובמיוחד אצל המקובלים, את השאיפה העצומה לאחדות ולגאולה של כל הניצוצות, כמו פאזל מפורק שרוצים להרכיב מחדש. משום כך, המקובלים מחפשים אחרי אותם ניצוצות אבודים, בכל התחומים כולם, בכל הדעות, בכל הדתות, בכל האנשים ובכל המעשים. דוגמה מפורסמת היא אכילת הצדיק: אדם רגיל אוכל על מנת להתקיים, ולכן כאשר הוא אכל מספיק על מנת להחיות את עצמו, הוא חדל מלאכול. לפי זה, יש באכילה דבר המשפיל את האדם, שמחבר אותו אל ההכרחיות הטבעית, אל הצרכים הנמוכים שלו. אך לפי חכמי הקבלה, יש באכילתו של הצדיק מגמה אידיאלית: יש ניצוצות נפולים בתוך המאכלים, חלקי חיות א-להית הרחוקים ממקור חיותם, שהמקובל מבקש לקחת ולהעלות דרך נשמתו, על מנת להשיב את האחדות לעולם. לפי זה האכילה של הצדיק היא מעשה אידיאלי של תיקון העולם כולו. לכן כאשר הקב"ה ברא את האדם, כתוב "ויצו ה' א-להים על האדם לאמר: מכל עץ הגן אכול תאכל". כלומר, עבור הדבר הזה נבראת, על מנת להעלות את הכל אל המדרגה שלך.

על ידי כך ניתן גם להבין את הסוד של גלות ישראל בין האומות. טעות היא לחשוב שהגויים יושבים במקומם וישראל גולים אל מקומותיהם. לפי סיפור התורה, הגויים הם אלה שנמצאים בגלות מאז דור מגדל בבל. כל גוי וגוי נמצא בריחוק מן הזהות האנושית המקורית ואיננו מגלה אלא פן מסוים של הזהות האנושית. ישראל יורדים אל הגלות ומעלים משם את הניצוצות, מתרשמים מן הרשמים של הקודש, שנמצאים בכל אומה ואומה, ועוסקים בבירור בין הטוב שיש באותה תרבות לבין הרע שבה. קיבוץ הגלויות ושיבת ציון באים להשיב את כל הניצוצות כולם, על מנת לבנות מחדש את קומת האדם, ומתוך זה שנבנית קומת האדם מחדש בארץ ישראל, יש השפעה והקרנה על כל העולם כולו.

כמו כן, יש ליקוט ניצוצות בתוך הדעות: האדם יכול להיות פשטני ולומר שיש דעה כשרה ודעה פסולה. אבל אדם המכיר את הדעות יודע שאין דעה שכל כולה טעות, ואין דעה שכל כולה אמת. תפקיד העלאת הניצוצות בדעות הוא לחשוף את נקודת האמת שבכל דעה ודעה, ומתוך כך חוזרת האחדות הפנימית לתוך ההוויה, ונעשה שלום בין כל הדעות כולן.