מקץ - גדול קידוש השם (על ההפטרה)

הרב אורי שרקי

מקץ - גדול קידוש השם (על ההפטרה)

מתוך הספר "350 מילה"

אמרו חז"ל: "גדול קידוש השם מחילול השם" (ירושלמי, קידושין פ"ד, ה"א). המובן העמוק של אמירה זו הוא שקידוש השם המופיע מתוך ועל ידי מצב של חילול השם הוא מעולה מקידוש השם רגיל, משום שהוא מעלה למפרע את ערכו של חילול השם ומבטל את הצער שהוא גורם. זה עניינה של הפטרתנו, המגוללת לפנינו את מעשה משפט שלמה הנודע.

ההתחלה היא כולה על רקע של חילול השם נורא: מציאות הזנות בממלכה, "אז תבואנה שתים נשים זונות" (מלכים א' ג', ט"ז). עצם לידתם של תינוקות בביתן של נשים אלו, מבלי שתדענה אי פעם מי הם האבות, מבליט עוד יותר את חומרת העניין. המעמד המחפיר שבו מאשימות הנשים זו את זו בגניבת תינוקן, רשעות הלב מצד זו הגוזרת ללא רחם את דינו של התינוק למוות - כאשר כל אלה עולים אל הבמה הציבורית בפני מלך ישראל "לפני המלך ותעמודנה לפניו" (שם), מוכפלת פי כמה וכמה עוצמת חילול השם. אין לשער את גודל הפלצות והצער שמצב זה גורם לכל נפש ישרה.

שורשי הנפילה מצויים כבר בראשית הכניסה לארץ בימי יהושע: "וישלח יהושע שנים אנשים מרגלים... ויבואו בית אישה זונה ושמה רחב" (יהושע ב', א'). הרוחב, התרחבות תחומי החיים אחרי ארבעים שנות מדבר סגפניות, מזנה את הנפש הלאומית. צרי האופקים יוכלו לטעון בצדק לכאורה, כדרך שטענו בזמנו המרגלים, שהחיים הארציים והמדיניים אינם כדאיים לעם קדוש בעל ייעוד רוחני.

אלא שכל המצב הנורא הזה הוא-הוא המספק את התפאורה ההכרחית לגילוי חכמתו של שלמה וקידוש השם הגדול שהתרחש בעקבותיו. זהו תהליך ארוך הדורש סבלנות:

"כשלא עדיין הזמן של כל הטהר להופיע אל המרומים המגמתיים, נשלחו מאת יהושע שנים אנשים מרגלים חרש לרגל את הארץ ובאו לבית אשה זונה ושמה רחב... וזה הושלם בימי שלמה: "אז תבאנה שתים נשים זונות" לפני משפט מלך ישראל היושב על כסא ד'" (הרב קוק, "אורות", עמ' ל"ה).

לפי זה מובן מה ראו חכמינו להצמיד את סיפור משפט שלמה כהפטרה לפרשת מקץ. מכירת יוסף על ידי אחיו אף היא חילול השם נורא המעיב על כל סיפור הורתה של האומה הישראלית. אלא שגם סיפור זה לא שימש אלא כרקע לקידוש השם העצום של הפיוס בין האחים והצלת העולם כולו מרעב.

שני הסיפורים מדגימים אפוא את אותו העיקרון: גדול קידוש השם שבא מתוך חילול השם.