הרב אורי שרקי
תצוה - קורבן התמיד
אדר א' תשע"א
קורבן התמיד מופיע לראשונה בפרשתנו. עניינו של התמיד הוא גילוי השפע המתמיד של הקודש באומה. ארבע מרכיבים יש לפעולתו: קרבני, לחמי, לאשי, ריח ניחוחי. 'קורבני' משמעותו קרבת הנשמה הישראלית אל ה'. 'לחמי' הוא הדבקות בצדדים הטבעיים של האומה, כדמיון הלחם שהוא בסיס המזון. 'לאשי' הוא ביטוי לקדושת המעשים באומה, המבוטאים על ידי האש, שהוא כח הפעולה העיקרי של התרבות האנושית. 'ריח ניחוחי' הוא העונג העולה מכלל העבודה. הקרבן הוא כבשים, בעל החיים השקט, בהתאם לאופיה של החומריות הישראלית שבצורתה הקבועה איננה מחבלת, ולא כקורבן הפרים, בעל חיים שעשוי להיות נגחן, המכפר על הנטיה ההרסנית של החומר. הם בני שנה מצד רכות החומר הישראלי, ותמימים מכיון שיש ביכולתה של העבודה להעלות את כל נטיות החיים כולן. אחד בבוקר ואחד בערב כדי שהשפע יתמיד דרך כל צדי היממה, היום והלילה. הסולת למנחה והיין לנסך מקדשים את כח הצמיחה הטבעי ואת שמחת החיים. עם הסולת מעורב שמן המכין את הטבעיות להתעלות אל אצילות החיים (מתוך עולת ראיה).