הרב אורי שרקי

פקודי - סיום ספר שמות ומעבר לספרים ויקרא ובמדבר

אדר תשע"ב

סיכום שיעור




א. סיום שמות

פסוקי הסיום של ספר שמות משמשים מעבר לספרים ויקרא ובמדבר. סיום התורה כולה בסוף ספר דברים הוא: "לְעֵינֵי כָּל-יִשְׂרָאֵל" ואילו בסיום שמות נאמר: "וְאֵשׁ, תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל". נרמז שפה הייתה צריכה להסתיים התורה. אלא שהתורה מוסיפה עוד שתי מילים: "בְּכָל-מַסְעֵיהֶם" כלומר, המשכן אינו במקומו הראוי, שהוא בירושלים, כי אם במדבר. היות והמשכן אינו במקומו ויש להסיעו - יש המשך בספרים: ויקרא במדבר ודברים.

הרב צבי יהודה קוק לימד שספר ויקרא הוא "תורת הבית" וספר במדבר הוא "תורת הדרך". יכול אדם לחשוב שהתורה ניתנה רק בהיותך יושב בנחת בביתך, אך בדרך, בעת מלחמת ההישרדות, אין תורה ואין כללים. לשם כך ניתן ספר במדבר שבו יש כללי התנהגות בזמן משבר, בדרך.

ב. איפה ומתי נאמרו ספרי ויקרא ובמדבר?

נאמר בתחילת ספר ויקרא, שהדברים נאמרו למרגלות הר סיני, באוהל מועד. ויקרא מסתיים בברית "בהר סיני". בבמדבר מסופר גם על חנוכת המשכן, כך שגם הוא מתחיל למרגלות הר סיני.

ספר במדבר מתחיל באחד לחודש השני. ספר ויקרא מתחיל באחד בניסן בשנה השנית ליציאת מצרים, והוא מסתיים בפרשיות שנאמרו עדיין בהר סיני. עולה מכאן שספר ויקרא נאמר בחודש ניסן עד נסיעת עם ישראל מהר סיני בכ' באייר באותה שנה.

ספר במדבר אמנם מתחיל בר"ח אייר אך אח"כ בפרשת נשא (במדבר ז, א) מדובר על ר"ח ניסן: "וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת-הַמִּשְׁכָּן, וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו, וְאֶת-הַמִּזְבֵּחַ, וְאֶת-כָּל-כֵּלָיו; וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אותָם". כך ששני הספרים נאמרו במקביל. ספר במדבר אמנם נמשך עד סוף 40 שנה אך תחילת הספר מתהווה במקביל לספר ויקרא מיד עם סיום ספר שמות.

ג. סיום כפול

אי לכך, הסיום של ספר שמות צריך להוות פתיחה הן לספר ויקרא והן לספר במדבר; ואכן הקישור של סוף ספר שמות לספרים ויקרא ובמדבר נראה בבירור בפסוקי הסיום של ספר שמות:

הקישור לספר ויקרא מופיע בפרק מ', פסוק ל"ה: "ולא יָכל משֶׁה, לָבוֹא אֶל אהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו, הֶעָנָן; וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן". המשכן שייך לתורת הבית, המתקיימת כאשר האדם בביתו ויש שכינה בעם ישראל.

לעומתו, ספר במדבר מוזכר בפסוק ל"ו בהזכרת נסיעת הענן: "וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּכל, מַסְעֵיהֶם". ואף הפסוק האחרון בעצמו מזכיר את שני המצבים, מצב המנוחה ומצב הנסיעה: "כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן, יוֹמָם, וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ לְעֵינֵי כָל-בֵּית-יִשְׂרָאֵל בְּכָל מַסְעֵיהֶם".

ענן ה' על המשכן – קישור לספר ויקרא. בכל מסעיהם – קישור לספר במדבר. מתוך היציבות המשכנית והנסיעה, אנו מתקדמים אל עבר השלמת התורה.