הרב אורי שרקי
פקודי - משה וחיוב רחיצת הידיים והרגליים מהכיור במשכן
אדר א' תשע"א
כשנצטוו ישראל על עשיית הכיור וכנו, נצטוו אהרון ובניו לרחוץ ממנו את ידיהם ואת רגליהם לפני העבודה. משה רבינו לא נכלל בציווי אף על פי שגם הוא נצטווה להקריב את הקורבנות בימי המילואים. ההסבר לכך הוא שעבור אישיות נעלה כמשה, אין צורך במעשה חיצוני של טהרה, הוא טהור ועומד. עבודתו של משה מתארת את מהלך החיים של מי שקרבת ה' כל כך טבעית אצלו שאין הוא עשוי כלל ליפול לטומאה. אהרון לעומתו הוא הצדיק המטפל במי שעשוי ליפול, והוא מקרב את הרחוקים. לפיכך הובלטה הטהרה בדרכי עבודתו. אבל משום כך נוצר ריחוק מנטלי של העם ממשה, ומשום כך פנו אל אהרון שיבין את שפל מצבם ויעשה להם את העגל. התיקון לזה בא על ידי קירוב משה אל עבודת אהרון, אף על פי שאינו צריך לה. בפרשתנו נכלל משה בציווי הכיור: ורחצו ממנו משה אהרון ובניו את ידיהם ואת רגליהם".