הרב אורי שרקי
קדושים - הרב יהודא אשכנזי על "ואהבת לרעך כמוך"
ניסן תשע"א
במדרש (המובא בהקדמת עין יעקב) נחלקו התנאים מהו הפסוק החשוב ביותר בתורה, אם "ואהבת לרעך כמוך", אם "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים", או "זה ספר תולדות אדם". מורינו הרב יהודא אשכנזי היה רגיל לבאר שמדובר בשלשת הצדדים של האתגר המוסרי של האדם: האחד, בין אדם למקום, תואם את הכתוב על הקרבת התמיד, בהתאם לעבודת האדם בגן עדן, כשהיה נבחן על פי נאמנותו לציווי ה'. השני, המצווה על אהבת הריע, הוא בחינת האדם על פי יחסו לזולתו, בעידן שבו אין אפשרות לבוא במגע ישיר עם הבורא, שהוא כל זמן ההיסטוריה האנושית. השלישי מדבר על מצב שבו האדם מוליד את עצמו ומוצא את האלוהי שבקרבו על ידי ההתבוננות בעצמיותו, כמו לעתיד לבוא כאשר "לא ילמדו איש את רעהו" (ירמיהו, לא). אמנם נראה על פניו שיש כאן מחלוקת, אך אם נעמיק נגלה שכל שלושת המימדים קשורים זה לזה ושאי אפשר לצאת ידי חובתו במימד של בין אדם למקום בלי שני המימדים האחרים, של חבירו ועצמו. והוא הדין בשני האחרים. ובאמת הכל כלול בפסוק שאמר עליו רבי עקיבא שהוא כלל גדול בתורה: ואהבת לריעך - בין אדם לחבירו, כמוך - בין אדם לעצמו, אני ה' - בין אדם למקום.
עוד היה רגיל הרב אשכנזי לבאר את דברי רבי עקיבא, ש"ואהבת לריעך כמוך" הוא כלל של מי שגדול בתורה. לאמור שגדלות בתורה נבחנת באהבת הריע העולה ממנה.