הרב אורי שרקי
אמור - קדושת הזמנים
סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב
בפרשת אמור ישנם שני נושאים אשר לכאורה שונים זה מזה. החלק הראשון בפרשה דן בדינים הקשורים לקדושת הכהונה - לא להיטמא למת וכד', ואילו החלק השני דן בדברים הקשורים בקדושת הזמן - בשבתות, בראשי חודשים ובמועדים.
לכאורה אלו נושאים שונים לגמרי, אלא שצריך לראות את השקפתה המיוחדת של התורה לגבי מהות הזמן. הזמן, כפי שלימדנו מורנו הרב צבי יהודה, הוא הפגישה בין נפש האדם לבין העולם. בתחילת פרשתנו מדובר על אדם קדוש כמו הכהן ובתחילת הפרשה הבאה מדובר על מקום קדוש - על ארץ ישראל. אם כן בין האדם הקדוש לבין המקום הקדוש מחבר ומקשר זמן קדוש. לכן המועדים מופיעים מיד אחרי שמדובר על קדושת הכהונה, שהיא קדושה של סוג מסוים של אדם.
נתבונן בסדר של קדושת הזמנים. כשהתורה מדברת על קדושת הזמנים, ראשית כל היא מתחילה בקדושת השבת. על קדושת השבת נאמר בתלמוד (פסחים קי"ז): "קביעא וקיימא". כלומר לא האדם קבע את הקדושה הזו, אלא רבש"ע שברא ששת ימים ושבת ביום השביעי. הקב"ה קבע את קדושתה של יום השבת. לעומת זאת, שאר המועדים - פסח, שבועות, ראש השנה, יום הכיפורים, סוכות ושמיני עצרת נקבעים על ידי האדם ולכן גם ההלכות במועדים אלו שונות. בשבת אסורה כל מלאכה לעומת ימים טובים. בימים טובים יש קצת מלאכות שמותר לעשות. החגים באים להזכיר לנו מאורעות שבהם הקב"ה והאדם היו שותפים. למשל, חג הפסח אמנם בא להזכיר שה' הוציא אותנו ממצרים, אבל לנו בכל זאת הייתה קצת שותפות. אלמלא הרגליים של בני ישראל שהתחילו ללכת ביציאת מצרים, לא הייתה יציאת מצרים נעשית. לפיכך יש קצת שותפות של האדם ביצירת הקדושה. לכן כדי לקלוט את קדושת השבת צריך האדם לשבות לגמרי מכל עשייה אנושית, ועל כן עליו לשבות מכל ל"ט מלאכות. מה שאין כן בימים טובים, אותה קדושה נקלטת גם כשהאדם עוסק באוכל נפש, גם הוא חלק מן הקדושה הזאת.
ככל שההיסטוריה מתקדמת, השותפות של האדם ביצירת הקדושה גדולה יותר. לדוגמא בחג הפורים כמעט הכל נעשה על ידי האדם ומיעוט ע"י הקב"ה. אמנם מעשה זה נעשה רק על ידי אנשים מועטים, מרדכי ואסתר בשושן הבירה, ואילו שאר עם ישראל היה פסיבי. אמנם כמעט כל המלאכות מותרות בפורים, אבל מלאכות מועטות כמו נטיעת עצים ובניין בתים נאסרו על ידי חכמים. לעומת זאת חג החנוכה זהו החג שבו עם ישראל נקט ביוזמה, במלחמה. לכן בחג החנוכה כל המלאכות מותרות חוץ מאי עשיית מלאכה חצי שעה אחרי זמן הדלקת הנרות - זכר להתערבות הא-להית במהלך המאורעות. בסופה של ההיסטוריה, אנחנו זוכים לכך שהגאולה נעשית על ידינו ללא שום התערבות ניסית המערבת את חוקי הטבע. במלחמת העצמאות הכל נעשה על ידי צה"ל, עם עזרת ה' כמובן, אבל ללא שבירת חוקי הטבע. לכן ההלכה קבעה שביום העצמאות כל המלאכות מותרות לחלוטין, מכיוון שביום העצמאות הגענו לעצמאותה של הקדושה, אותה קדושה של השבת באה ויורדת במהלך הדורות עד שמתמזגת עם קדושת האדם. זוהי זכות גדולה לישראל ולעולם כולו.