הרב אורי שרקי
יום הכיפורים - שעיר לעזאזל
תשרי תשע"ב
במרכזה של עבודת יום הכיפורים עומד שילוח השעיר לעזאזל. עצם הניסוח של "אחד לה' ואחד לעזאזל" אינו יכול שלא לעורר תמיהה אצל מאמיני יחוד ה'. אם כן כיצד יתכן שדווקא ביום הקדוש שבו מתכפרים עוונותיהם של ישראל, יופיע ביטוי הנראה כפוגע באמונת היחוד? אלא שאם נעמיק בעניין נבין שאדרבה דווקא על ידי שילוח השעיר לעזאזל מתברר שמלכותו בכל משלה ושאין עוד מלבדו. הלוא הציווי להזין את כוחותיו של המקטרג ניתן על ידי ה', שהוא לכאורה "אחד הצדדים". מתברר אם כן שכל כוחו של המתנגד אינו בא לו אלא על ידי מי שהוא מתנגד אליו, ואם כן אין לו כוח משל עצמו אלא רק מה שהוא בעצמו יונק מהקדושה. כאן מתקיים מאמר החכם מכל אדם: "אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים, כי גחלים אתה חותה על ראשו". משום כך אמרו חכמים שאין לשטן כוח לקטרג ביום הכיפורים. מתוך הכרה זו, נקל בידינו לשוב בתשובה שלימה על כל משובותינו. הטענה הסמויה של היצר הרע הלוא היא שאף הוא בעל זכות קיום, ושהתביעה של הקדושה לבטל את פעילותו הינה דיכוי לא לגיטימי של כוחות החיים העומדים מנגד לכוח הקדושה. אך כשאנו שמים על לבנו שכל כוחו של הרע אינו בא לו אלא על ידי הזנה סמויה של כוחות הטוב בעצמם, מעין שילוח השעיר לעזאזל, מתבטל כל כוח טענתו, ואנו שבים בתשובה שלימה ומתוך הרמוניה פנימית.