הרב אורי שרקי
מדע ותיאולוגיה (א)
מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל
"מעייני הישועה", שבט תשס"א
שאלת הקשר בין מדע ואמונה העסיקה רבים. אי אפשר להקיף את הנושא בשורות מעטות. אף-על-פי-כן ראוי לשים לב לשתי הערות חשובות של הרב זצ"ל בעניין:
"אס יתפאר המדע החדש שהשתחרר מהתיאולוגיה, צריך הוא לדעת, שלעומת זה נשתחררה התיאולוגיה מהמדע, שאסרה בכבליס אנושיים. אמנם וזאי שם חזש ייקרא להענין העליון, לא שם אשר אנשים יצרוהו, כי אם שם חדש אשר פי ד' יקבנו. התיאולוגיה משוחררת מכבלי המדע היא הנבואה, סגולת של ישראל, שתיגלה עליגו במהרה." (ערפילי טוהר, עמ' מ)
המחשבה שאמונות תלויות בתיאור מדעי זה או אחר של העולם, הכבידה על התפתחות המדע הטהור. מוסדות הדת חששו שמא שינוי התפיסה המדעית יגרור בעקבותיו שינוי בהשקפות העולם הרוחניות. משום כך רדפה הכנסיה אנשי מדע כשמסקנות מחקריהם נראו כסותרים את התיאולוגיה הנוצרית. לא כן היתה דרכם של חכמי ישראל, שההתפתחות המדעית משמחת את ליבם בתור גילוי חכמת ה' בעולמו. ההכרה שהמדע מתאר את "מעיינות החכמה של מטה" ודבר אין לו עם עמקי תורה שהם בבחינת "מעיינות החכמה של מעלה" (כלשון הזוהר פר' נח), משחררת את המחשבה ומאפשרת לה לשוט במרחבי עד.
ושוב בענין זה מאיר הרב את עינינן:
"הרי אנחנו צריכים להחזיק טובה לרבינו (=הרמב"ם) על אשר גילה את דעתו, שהיות כל החויה כולה בכללותה רק לצורך האדם אין זה יסוד שהתורה עומדת עליו. כי הלא כל הכופרים שנתרבו בעולם, ביחור לאחר שנתרחבו הגבולים הקוסמיים על פי שיטתו של קופרניקוס והבאים אחריו, לא יסדו את כפירתם כי אם נגד זה היסוד, שחשבו שכל עיקר האמונה מושרש הוא רק על היות האדם מרכז היש כולו. ובעת שהציור היה שהארץ עומדת באמצע והגלגלים סובבים עליה, היה הציור זה נח להתקבל, אבל עכשיו שהציור נתרחב עד כדי התפיסה שכל כדור הארצי כולו לא נחשב כ"א כמו גרגיר קטן בתהום האין סופי, באו מזה לכפירה מוחלטת. ועל כן צריכים אנו להתפאר בהשקפתו של רבינו שהציל את מעמד האמונה בכללותו במה שהורה שגם אם נאמר שהתכלית של כל החויה הוא כולל יותר ממין האדם, בכל זאת יש מקום לתורה ואמונה." (מאמרי הראי"ה, "לאחדותו של הרמב"ם", עמ' 110)