הרב אורי שרקי

הוצאה מרשות לרשות

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", י' בכסלו תשס"ג




מהו האופן הרצוי לקלוט מושגים מהתרבות הכללית וההשפעה עליה? מאיר הרב זצ"ל את עיננו על ידי ההצבעה על שני מהלכים המשמשים כאחד באומה:

"שני מהלכים ישנם לרוח ישראל. מהלך אחד פנימי כולו קודש, כולו משמש להעמקת רוחו, ולאור תורתו בקרבו פנימה. לזה שמשו כל מכונות התורה אשר מעולם, מבצרי הגשמה אשר לישראל, הישיבות שהיו ושהנן, ושעתידות להיות בתוכנו, להגדיל תורה ולאדירה, במלוא מובנה גודלה ועשרה של השאיפה הקדושה הזאת בישראל מדור דור. מהלך הרוח הזה הוא כולו בטוח, "שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול". ואמנם עם כל הביטחון שלו, התפלל רבי נחוניה בן הקנה בכניסתו לבית המדרש, שלא יארע דבר תקלה על ידו." (מתוך נאום הפתיחה לאוניברסיטה העברית).

כלומר שההכרח הוא שכל מפעל של התיחסות לתרבות הכללית יבנה על יסוד העובדה שקיים עמוד איתן של מבצרי תורה הקבועים בקודש. ובמקביל יש מקום לבנין העמוד השני:

"המהלך השני של הרוח באומה משמש לה לא רק להענקת הקודש אשר לתורה בתוכה פנימה, כי אם גם שביל להוצאה והכנסה, להוציא מושגים וערכים של היהדות מתוך רשות היחיד שלנו אל רשות הרבים של העולם הכללי." (שם).

אך על מנת שאלה העוסקים בחכמות העולם לא יקלקלו במקום שבאו לתקן, יש צורך בזהירות מיוחדת:

"אבל היחס שלהם למהלך הזה לא היה רק בצורה של רוחב לב, כי אם גם הפחד נלוה אצלם אל רוחב הלב וחדות הרוח אשר באו מעוצם החזון הגדול של המון ים אשר לחיל גויים, - מאלה יצאו כל אלה כחות היצירה הנאמנים הפועלים בבניננו הגדול בכל לב ונפש, וכל הגוש הגדול של האומה הנאמן לדגלו." (שם)