הרב אורי שרקי
בחירת עם ישראל
סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב
ידוע שעם ישראל, הוא עם, הנבחר מבין כל העמים אשר על פני האדמה (עמוס ג ב). אלא שטיבה של בחירה זו איננו תמיד מובן. שמא יש כאן בחירה משום איזשהו שוני ביולוגי, האם יש איזה שהוא גֵן יהודי מיוחד? האם בחירתו של עם ישראל היא בחירה גזעית? בודאי שאין הדברים כך, שהרי מצאנו שכל אדם' מכל עם ולשון' מכל גזע שלא יהיה, יכול, אחרי מבחנים קשים' להתקבל בתוך עם ישראל ולהיות יהודי, ובניו ובני בניו יהיו ראויים להשראת שכינה. אם כן אין הדבר תלוי באיזה שהוא מרכיב ביולוגי.
בכלל, יש לזכור שהבחירה של עם ישראל איננה בחירת ביחיד, כי אם בחירה באומה. אנחנו אומרים בתפילתנו ובברכותינו, "אשר בחר בנו מכל העמים". אם כך, מיוחדותו של עם ישראל, קדושתו המיוחדת איננה קדושה שמתחילה מזה שהיחיד בישראל הוא טוב יותר, צדיק יותר או קדוש יותר, אלא משום שהיחיד שיך אל אומה שמצד נשמתה הכללית, קדושה היא יותר. שהרי ייתכן מאד שיהודי זה או אחר, יהיה רשע יותר מגוי צדיק זה או אחר. אלא שהקדושה כאמור נתונה בכלל. אמנם, מכיוון שאנחנו שייכים לאומה שקדושתה היא קדושה כללית, על היחיד מוטלת החובה להתעלות עד "קדושת הכלל". קדושת הכלל - היא קדושה של הנשמה של כל אחד ואחד מישראל. על כן גם ייתכן "להשתיל" כביכול נשמה אצל המתגייר ולהפוך אותו לחלק מכלל ישראל.
כאשר אנחנו מברכים "אשר בחר בנו מכל העמים", יש להבין את הדבר כך: שמתוכיות כל העמים, נלקח התמצית, והתמצית הזו, היא זו שמהווה את האומה היהודית. מכאן מובן הביטוי המצוי בתלמוד (יבמות סא) שעם ישראל - הם קרואים 'אדם' ואין אומות העולם קרואים 'אדם'. זהו המשפט האוניברסלי ביותר שנאמר אי פעם על ידי חכמי ישראל. אנחנו קרואים 'אדם' משום שמהותנו היא המהות של כללות האנושות אין לנו ייחוד המבדיל אותנו מעם זה או אחר, אלא אדרבא, צלם האדם הכללי הוא המאפיין את עם ישראל. העדר אופי ספציפי הוא זה שעושה את האומה הישראלית לאומה מיוחדת. מה שאין כן כל העמים, שכל עם ועם קרוי על שם תכונה ספציפית: בבל, מצרים, רוסיה, ארגנטינה, ואילו האומה העברית אין לה שם פרטי אלא היא תמצית כל הזהויות האנושיות כולם. זה מה שמטיל עלינו חובה מיוחדת שבחירתנו וייחודנו יחייבו אותנו לשליחות אוניברסלית לעיני כל אפסי ארץ.