הרב אורי שרקי
ההבדל אינו בטבע אלא בנשמה
"קרוב אליך", כסלו תשע"ח
ההבדל בין יהודי לגוי הוא ביעוד. תיקון העולם במלכות ש-די עומד במרכז מעייניו של הקדוש ברוך הוא. לשם הצלחת היעד הזה, הקים לו אומה כלב האנושות, שבה מרובה העיסוק בתוכני הליבה של נפש האדם, הן בנוגע לכלל והן בנוגע לפרט. אומה היא ישות קולקטיבית, פוליטית. מתוך השייכות לאומה מקבל היחיד מישראל מעלה המטילה עליו אחראיות ייחודית. אחריותו היא להוות צינור להתגלות של הבורא אל החברה האנושית בכל גווני ערכיה ותרבויותיה. לעומת העמים, שבהם כל אומה מבטאת כשרון יחודי לה המעשיר את התרבות האנושית, ללא צורך להקיף את האנושות כולה.
משום כך, אף על פי שאין שום נתון ביולוגי הקובע את יחודו של איש ישראל, שהרי כל אדם, בן לאיזו אומה שתהיה רשאי להתגייר, מתבטא ההבדל בין ישראל לעמים בחלק האדם הנוגע ליעודו, והיא הנשמה.
כל נשמה מבטאת מחוייבות להגשים מכלול נתון של ערכים. מי שמצד שורש נשמתו מבטא את הערך של מידת האהבה, מוציא אל הפועל את רצון ה' באופן חלקי, והוא הדין אם יבטא רק את היראה. נשמתו היא אכן "חלק א-לוה ממעל" שכן היא נושאת אידיאל א-לוהי, אך איננו "ממש", מפני חלקיותו. הוא זקוק להשלמה על ידי נושאי הערך המשלים. לעומת זאת, נשמת ישראל מבטאת את מכלול הערכים הא-לוהיים כאחד, את ייחוד המידות. זה עומקה של ההבחנה המופיעה בספר התניא (ח"א א-ב) שלפעמים מובנת בטעות כשלילת קיומה של נשמה לאומות העולם. ולא כן הוא, לכל הנברא בצלם א-לוהים יש נשמה, ולכל אחד יעוד משלו על פי שורש נשמתו.