הרב אורי שרקי

תפילה על האומות

"עולם קטן", שבט תש"פ




יש מקשים: מדוע להתפלל על האומות? היכן מצאנו שעשו חכמינו כן? אכן מצאנו שהתפלל אברהם אבינו על אנשי סדום, ועל אבימלך, ומשה על פרעה, ושלמה על שתתקבל תפילת הנוכרים, ואף נעמן ציפה שאלישע יתפלל עליו, ואף ירמיה ציוה להתפלל בשלום המלכות, ורבי חנינא סגן הכוהנים אומר: הוי מתפלל בשלומה של מלכות, וגם אלכסנדר מוקדון ראה שתפילת שמעון הצדיק מפילה את אויביו, ואף בתפילות הקבועות לישראל אנו מתפללים שיתן שבע בעולם ושלום במלכות, ובימים נוראים אנו מתפללים עבור העולם כולו.

אך מלבד כל המקורות הנ"ל, יש להקשות על המקשים, שכלל גדול הוא בהלכה שכדי לאסור דבר צריך מקור, אבל להתיר אין צורך במקור, עד שתימצא קושיה.

אך למעלה מכל זה, יש לומר שבעניינים השייכים לאהבת הבריות, התורה כיוונה שלא לתת הנחיה מפורשת, משום ש"ממקור החסד צריכה אהבת החסד להתפרץ, לא בתור חוק מצוה, כי אז תאבד חלקה היותר ברור מזהרה, כי אם בתור תביעה נפשית עזה" (אוה"ק ג, שיח).

והנה, נשתנה דבר בתולדות ישראל. ממצב שבו אנו נתונים לחסדי האומות, הגענו בחסדי ה' למצב שבו אנו שבים להיות לב העולם בפועל. עיני העולם נשואות אל הנעשה בציון ובקרב עם ישראל. תפילתנו למען האומות כבר אינה ביטוי של רפיסות של מבקשי שלום מלכות, כי אם מילוי יעודנו להיות ברכה לכל משפחות האדמה.

מתוך התפילה שנערכה ליד שריד מקדשנו עבור העם הסיני, ניתנה ההזדמנות גם להשמיע דברי כיבושין על ראשי העם הסיני, שצריכים להתעורר לתשובה. כשחיי בני אדם רבים אבדו כדגי הים, יש להתעורר על כך שמא הזלזול בחיי האדם, קצירת איברים והריגת המוני מפגינים ללא הבחנה, היו בעוכרי האומה הסינית. כשם שעלינו לפשפש במעשינו בשעת צרה, ולצרף את הרהורי התשובה לתפילה, כך אנו מזמינים את העם הסיני לתפילה ולתשובה.