הרב אורי שרקי
ישראל קרויים 'אדם'?
בעריכת ר' אברהם כליפא
לפני שנים רבות שאלתי את אברהם לבני ז"ל - שהיה בתחילה תיאולוג נוצרי קתולי, ועבר מהפכה לאחר השואה, התגייר ולמד אצל גדולי ישראל: בספרך, "שיבת ציון נס לעמים", אתה מדבר על אוניברסליות יהודית; איך זה מסתדר עם דברי הגמרא "אתם קרויים אדם ואין אומות העולם קרויין אדם"? הוא ענה לי שמאמר זה הוא המאמר האוניברסלי ביותר שקיים, מפני שהוא בא לומר שהייעוד של עם ישראל הוא להיות "אדם". על מנת להיות האדם, אנחנו קצת מתייחדים, כדי לשמור על הזהות שלנו, אך הזהות הזו היא "אדם".
ביסוד הדברים, אלו הם דברי רבינו תם, שאמר ש'אדם' אלו ישראל, ואומות העולם הן 'האדם', האדם הכללי. כלומר בתוך האדם הכללי, יש מי שלקח את השם 'אדם' כשמו הפרטי. דבר זה גם נאמר במפורש בדברי אברהם אבינו "שבו לכם פה עם החמור, ואני והנער נלכה עד כה, ונשתחווה" יש הפרש בין מה שאתם משיגים, לבין מה שאנחנו משיגים, אך ההמשך: "ונשובה אליכם". כלומר השגות שעם ישראל משיג, הדביקות המיוחדת שלו בא-להים, מיועדות להאיר את עיני העולם כולו. זאת הברכה הגדולה שמסיימת את העקדה: "וישב אברהם אל נעריו".
על רקע זה, יש להבין הרבה מאוד הלכות שמבדילות בין ישראל לעמים, שלפעמים נשמעות קצת קשות. כך כותב הרב קוק, בספרו אורות הקודש חלק ג' עמוד שי"ח:
"ממקור החסד צריכה אהבת הבריות להתפרץ ... והיא צריכה לעמוד בניסיונות קשים מאוד, לנצח סתירות רבות, המפוזרות כצורי מכשול במאמרים בודדים, בשטחיותן של כמה הלכות, ובהמון השקפות הבאות מהצמצום שבחלק הגלוי של התורה והמוסר הלאומי".
במילים אחרות, אומר הרב קוק שאם האדם למד תורה בשטחיות, הוא עשוי, חס וחלילה, להיות גזעני; אך אם למד תורה לעומק, הוא הופך להיות אוניברסלי.